עדיין לא מעשן, זה עדיין מציק לי. אבל ואללה בימים האחרונים אני קולט כמה הכח רצון שלי חולני (בקטע טוב).
נסעתי לבקר קצת את המשפחה והחברים בבאר שבע. זה בהחלט עשה לי טוב. והנה שוב השתנה למקום חדש-ישן, שוב אמת נוספת.
רואה את כל הלחץ בתל-אביב העמוסה הזו. למה כולם תמיד ממהרים כאן? אלה שלא ממהרים באו לנפוש כאן, ובעצם גם הם לרוב רצים כדי להספיק כמה שיותר. כמה אתה עוצר באמת? כמה נשמר שם בפנים? הפחד מלבד נעלם לו לאיטו שכן זה רק אני במציאות שלי. יעברו נשמות נוספות מולי ואלה שיפנו לכיווני לא ישכחו לעולם, או לפחות עד שאני אשכח, או אעלם. הדרך הכי טובה להסתדר עם עצמך זה להיות החבר הכי טוב שלך. איך עושים את זה? בגדול זה קל. קחו את החבר הכי טוב שלכם, ותעשו את כל מה שאתם עושים למענו למען עצמכם. רע לכם? תתעניינו, תשאלו תציעו לעצמכם עזרה, תביאו לעצמכם משהו קטן ומנחם שיעלה לכם חיוך על הפנים. כי לפעמים ואפילו לרוב אנשים לא רואים מבעד למסיכות, הם לא באמת יודעים כמו שאתה יודע או את יודעת. תפרטו לאט או מהר על מיתרי החיים, תזייפו או תיצרו הרמוניה, העיקר זה להמשיך לפרוט, לא כולם חייבים לאהוב את המוזיקה הזו שנקראת הנשמה שלכם.
שורף את הכסף על העבר במקום להשקיע אותו בהווה ובעתיד.
זה הזמן למציאות
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה