היי אנשים .
כן החלטתי להתחיל לרשום לכם קצת על החיים
שלי .
חיים נורמליים של כל ילדה בגילי ,
חברות , משפחה , צחוקים , כיף , ויחד עם
כל זה בא גם
הריבים , הכעס וכל הנלווה לזה .
החלטתי דווקא לפתוח בנושא חדש יותר מאשר
זה שרשום
בפוסט הראשון [ אבל גם לזה נגיע . ]
טוב , אז ככה .
לא מזמן חברה שלי חנה [שם בדוי וקצת מוזר]
יצאה למחנה במשך שבועיים .
היא הכירה מלא חברים חדשים והתחברה עם
הישנים שזה הכי סבבה
בעולם , אבל אחרי שהיא חזרה הרגשתי שהיא
השתנתה .
שהיא לא אותה ילדה שהכרתי לפני המחנה . מה
שיצר בעיה ענקית .
החלטנו (אני ויעל) שאנחנו רוצות לדבר איתה
על זה אבל החלטנו
שאנחנו מוותרות . אנחנו ממש פחדנו שמכל
הקטע הזה יצא לנו ריב עצום .
אז שתקנו בינתיים מה שהיה אפילו יותר מוזר
.
לפני כמה זמן רשמתי בסטטוס שלי בפייסבוק
(וכן , יש לי פייסבוק) סוג
של רמיזה על המצב . ניסיתי לראות אם חנה
מתחילה להבין שמשו לא בסדר .
וצדקתי . אחרי 5 דקות היא ביקשה ממני לתת
את תשובתי הכנה לשאלתה אם
זאת היא בסטטוס . אבל גם זה יצר בעיה . לא
ידעתי מה להגיד .
מצד אחד הצלחתי לגרום לה להבין שמשו לא
בסדר , אבל מצד שני גם אם
רציתי וגם אם לא התחלתי את השיחה שכלכך
פחדתי ממנה , הרי אני לא
מתכוונת לשקר לאחת החברות הכי טובות שלי
.. S =
לאחר דקה של מחשבה והתייעצות החלטתי שאני
לא מסתירה ולא משקרת ואומרת
את האמת . לאחר שיחה של בערך חצי שעה קצת
דמעות ולחץ מהתוצאה
הגענו למצב שיצאנו אופטימיות בטירוף
בתקווה שהשוני הגיעה מכך שלא
היינו הרבה זמן ביחד ובמפגש שלנו התחלנו
לספר חוויות אישיות לכל אחת
מה שיצר מצב קצת מוזר .. אבל למרות ההקלה
זה עדיין לא נגמר .
אני מאוד רוצה לחשוב באופטימיות אבל יש לי
קטע שאני תמיד מצפה לרע
ביותר ובגלל זה אני מפחדת שחנה באמת תשתני
לי וזה ימשיך במהלך שנת
הלימודים .. אני פשוט לא יודעת מה לעשות .
אבל אני גם ניפגשת איתה מחר (יום חמישי)
יחד עם עוד קבוצה של בנות
ונראה מה ילך ומה יהיה ואם יצא מזה משו
טוב .
אז זהו . מקווה שאתם מבינים את המצב שלי
ואני מבטיחה שאני עוד ירשום
על מה יקרה מחר . מקווה שאולי עזרתי אי שם
לכמה ילדים שתקועים באותו
מצב כמוני [ למרות שהסיכוי קלוש במיוחד ]
אבל לפחות על העיקרון .
אוהבת ,
שי 3 >
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
:) shai&yael (: