היי חברים :)

בפוסט שעבר ( לפני הרבה זמן ) כתבתי על קורס נתיב הצבאי המדהים ! וכמובן שבסוף הפוסט הבטחתי לכתוב גם על הסמינרים לגיור .

אמנם , עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון ואכן עברתי את כל הסמינרים ואת בית הדין לגיור צבאי :) אז אני יהודיה כהלכה !

עכשיו אפרט  קצת על התהליך בזמן הסמינרים שיתקיימו בקיבוץ עציון בגוש עציון .

סמינר א' - הגעתי בהתרגשות רבה ומלווה בחשש כיוון שהייתי על תנאי מקום ( אמורים להתקשר לוודא שהחייל מגיע ובמידה ולא עונים אז המקום שלך לא שמור ב100% . אז מסתבר שלא יתקשרו אלי או שלא עניתי ולא ידעתי גם שצריך ואשר הגעה ) .

היה אמצע החורף של 2015 גוש עציון קפוא וסורר רוחות וגשמים עזים . אנחנו החיילים התהלכנו עם המזוודות שלנו לחדר קטן שבהמשך נהפך לבית כנסת.

ישבנו כולנו במתח כשהקריאו את שמות הנכנסים לקורס העכשיוי . התפללתי . פשוט כל כך רציתי להיכנס זה היה חלום גדול שלי לעבור את התהליך .

קצינת הסמינרים קוראת את רשימת הנכנסים ואני מחכה במטח ופתאום השם האחרון - זאת אני . איזו הקלה , נשפתי לרווחה והלכתי באושר שאני לא יכולה לתאר אפילו לכיתה בא אני הולכת לבלות בשבועות הקרובים . זה היה מדהים ואני באמת מרגישה שזו מתנה מלמעלה - חברה שלי שהייתה איתי באותה הכיתה בקורס נתיב אישרה הגעה אך נדחתה מאותו הקורס לתאריך הקורס העוקב . אכן מודה עד היום .

התחלנו בקורס, אחלה חברה איתי בקבוצה וסה"כ אני מרוצה. הקורס כולל שיעורים מהבוקר עד הערב . שיעור תנך,משפחה, כשרות ,מעגל השנה שעת מפקד ועוד . הקורס מאוד אישי ובמהלכו עולות שאלות מעניינות בזמן השיעורים ואף בזמן הפנוי כשיושבים בקבוצה בהפסקה או בחדר האוכל .

כמובן שיש גם את החוויה מעבר ללימודים שמכירים חיילים מיחידות שונות וזה מאוד כיף ומעניין עוד חברים טובים ואמיתיים לחיים ויכולה להגיד בכנות שיש לי הרבה יותר חברים מקורס נתיב והסמינרים מהחברים שלקחתי לעצמי מהשירות הצבאי הסדיר .

אלמנט חשוב נוסף שחייבים לדבר עליו בסמינר א' ואחת כמה וכמה בסמינר ב' ( יבוא בהמשך ) זה המשפחה המארחת .

 אז מה זה משפחה מארחת ? זו משפחה שמלווה אותך בכל התהליך . יש חובה להתארח אצל המשפחה לפחות 4 שבתות מומלץ יותר .

המטרה של משפחה מאחרת זה ללמוד איך מתנהלת משפחה יהודית .

בעיקרון בהתחלה זה נשמע קצת כמו טרחה אפילו קצת פוגעני כלפי המשפחה האישית שלנו . "מה פתאום אני צריך להתרחק מהמשפחה האישית שלי בסופי שבוע במיוחד כשאני חיילת וחוזר רק לסופש " תגובה נפוצה ומובנת של חיילים .

אך אני יכולה להגיד בשיא הכנות שזה שווה את זה ושזה ממש כיף וכמובן הכל תלוי במשפחה שמוצאים , לכן חשוב לא לזלזל ולא לקחת סתם משפחה שיש הרגשה שלא תתחברו כי הם מהווים חלק ניכר בתהליך במיוחד בבית דין .

אז ככה , אני ברוך ה' מצאתי משפחה מדהימה שליוותה אותי בחום וקיבלתי אותי ממש בזרועות פתוחות . משפחה כיפה סרוגה פתוחים מאוד לכל שאלה ( באמת להכל , גם לשאלות מביכות ) הם ממש זרמו איתי וכשמשהו ( מנהג למשל ) היה נראה בעיני מוזר הם לגמרי הבינו וצחקנו הרבה ביחד .

בקיצור זה חלק ממש מהותי וכדאי לכם למצוא משפחה טובה שתסכים ללוות אתכם מכוונה אמיתית .

ממליצה לכם לדבר עם המשפחה שהתארחתם אצלה בקורס נתיב (אם אהבתם ) אפשר לשאול אותם אם הם מכירים אנשים שמוכנים לארח אתכם וגרים בעירכם .

עוד פרט חשוב - אתם צריכים למצוא משפחה בקרבת מקום ולא רחוק מידי ( עלול לעשות לכם בעיות בבית דין )

סמינר ב' - קצת יותר קשוח מסמינר א' , לומדים הרבה בשילוב של הנאה מרובה . בנוסף צריך לעשות עבודה על נושא מסויים ביהדות שאתם בוחרים . לדעת את הנושא בצורה טובה ולהגיש אותה בסוף הקורס . בבית הדין הדיינים יראו את העבודה וסביר להניח שישאלו אתכם כמה שאלות לגביה .

זה ממש לא קשה לעשות את העבודה אז אין מה להלחץ .

אני אישית בתקופת סמינר ב' ואחריה הקפדתי ללכת הרבה למשפחה המארחת ובכללי אני לא זוכרת כמה פעמים הייתי אצליהם מרוב שאהבתי להתארח אצלם . הם היו באמת מקסימים ועד היום אנחנו בקשר .

בסוף הקורס יש בית דין ראשון עם דיינים שבאים לגוש ושואלים כמה שאלות . על סמך הפגישה הראשונה נקבע התאריך לבית הדין .

הפגישה קצת מלחיצה בהתחלה אבל באמת זה בסדר גמור . הם היו ממש נחמדים אלי ושאלו שאלות . חשוב לענות בכנות ולהראות כוונה להמשיך לשמור ולא לזייף דברים כי אפשר לקלוט בקלות ( הם לא מתביישים לשאול שאלות )

נקבע לי תאריך של חודש ( שזה נחפש ממש מוקדם ) אמור היה לצאת אחרי פסח אבל היה תאריך פנוי רק חודשיים אחרי .

בית דין - בשבת לפני בית הדין הייתי מתוחה וביקשתי להגיע אל המשפחה המאחרת שלי שעשו שבת פיג'מות ואכן הגעתי וישבתי איתם . הם ממש הרגיעו אותי ועזרו לי לענות על שאלות שהיה לי ספק לגביהן .

אמרו לי להיות אני . וכך היה ביום של בית הדין הם לקחו אותי ברכבם ונסענו ביחד אל גבעת שאול בירושלים . אני הייתי ראשונה .

הייתי שם ארבעים דקות ובוא נגיד שלא הקלו עלי בשאלות בדרך כלל נשארים שם פחות זמן לפי מה שאמרו לי. אבל על חלקן הם אמרו שהן שאלות מעבר ובגלל שאני יודעת הם שואלים אך אני לא חייבת לענות , בכל זאת עניתי והיה לי בית דין מקסים . המשפחה המארחת שלי ישבה שם וממש התרגשה . בהמשך גם אמא שלי הגיעה וממש שמחה לקחת חלק . יצאתי מהחדר כדי שהדיינו יקבלו החלטה . לאחר כמה שניות קראו לי לחזור ואמרו שהם שמחים לקבל אותי לעם היהודי ואמרו לי להגיד שמע ישראל . זה היה אחד הרגעים החזקים והמרגשים בחיים שלי ולא הפסקתי לבכות . אני והמשפחה המארחת . וכמובן , שכחתי להגיד שליוו אותי גם המורה שלי מהסמינר , הרב אלדד זמיר המדהים וגם המפקדת המדהימה שלי מוריה תשובה .

היה מדהים וכל כך עוצמתי , לא אשכח את הרגע הזה בחיי .

טבילה במקווה - החלק האחרון בלחתום את תהליך הגיור הוא הטבילה במקווה . גם כן , נשמע מלחיץ אבל לא , היה ממש בסדר !המקווה נמצא בתל אביב (לכולם) לא קשה במיוחד להגיע . הבלנית הייתה ממש נחמדה והסבירה הכל בשלבים . צריכים להגיע נקיים,מקולחים,ציפורניים נקיות ללא לק , ללא איפור וכו' .לובשים חלוק כזה עבה מאוד ונכנסים למים .

חייבת להגיד שזה נראה כמו ספה . בהתחלתי בדימיוני תיארתי לעצמי מנהרה כזאת ובה בריכה אבל מסתבר שלא  . בשלב הראשון לובשים את החלוק , דופקים בדלת ונכנסים למקווה . הבלנית לאחר ששמעה את הדפיקה נכנסת לראות שהכל בסדר ועושים ניסיון כזה של הטבילה והיא נותנת אישור שהכל בסדר .

היא ביקשה להמתין כמה דק' בבריכה עד שיכנסו הדיינים . דפיקה בדלת , הדיינים נכנסים ומבקשים לטבול להגיד את הברכה ואז לטבול פעם נוספת .

הדיינים היו ממש נחמדים וגם לא הייתה להם מטרה להישאר בחדר יותר מידי . זה היה קצת מביך אבל הכל עבר שלום ברוך ה' . הסיטואציה עצמה הייתה קצת מצחיקה ומוזרה ... בכל זאת , עומדים בבריכה כזאת ומעלייך עומדים רבנים ואת נכנסת .

אבל הכל היה ממש בסדר ונעשה באווירה טובה .

כמובן הרבה פחות מרגש מהבית דין עצמו בתחושה אבל גם מיוחד בדרכו .

מקווה שהצלחתי לתת פיסת מידע שהועילה קצת לידע שלכם על התהליך , ואולי אפילו הצלחתי להסיר חששות למיניהן .

אשמח להשיב לכל שאלה , אפשר לשלוח לי כאן \במייל [email protected]

באהבה ,

מריאל נועה- זה השם שבחרתי .

שבת שלום