סיימתי לדבר איתו לפני כמה דקות...וכנראה בגלל זה יש לי רצון כזה עז לכתוב עכשיו...(דיברנו שעתיים...נדמה לי שעיצבנתי אותו לקראת הסוף...XD)
טוב...אז הוא גר בחו"ל...ואני אוהבת אותו...מאוד...באמת...וזה עצוב...ועצוב לי...כי הכל שונה מהאמת...כי הוא לא איתי...ואף פעם לא היה...
ויכול ליות שגם לא יהיה..(טפו טפו טפו...)..וזה די כואב...אבל אני לא מאשימה אף אחד...(נראה לי....)
פעם הכל היה כל כך מוזר...לא התכוונתי לאהוב אותו...למעשה כשרק הכרתי אותו לא רציתי לדבר איתו...(XD) אבל הוא היה נחמד אז דיברנו...
הוא היה ממש חמוד...אלי...תמיד...ואז הכרתי אותו...(ומאז הוא לא מפסיק להשתפר....)
כנראה שהוא הממוצע...או בשבילי כל מה שאפשר לבקש...
הוא ממש אכפתי...ורגיש...ואוהב...וחם...וחמוד...ומתוק...ועוד הרבה...(יכול ליות שהוא כזה רק אלי...אבל כרגע לא ממש אכפת לי...)
(מסיבה כלשהי הוא שלח לי סמס עכשיו ושאל אותי אם אני עצובה....מסיבה כלשהי עניתי לו שכן.....)
לפעמים זה מרגיש ממש לא אמיתי...לפעמים נראה לי שהמוח שלי לא קולט שהוא בן אדם...או שהוא אמיתי...(כנראה כי אני לא באמת איתו...)
למרות שהוא יותר אמיתי מאנשים אחרים שאני מכירה...אבל כמו כולם...גם הוא משקר......(ורואה פורנו!! 
)
הרבה אנשים אמרו...וכאלה שעוד לא הספיקו להגיד...היו אומרים ש: לא הייתי בכלל צריכה לדבר איתו מלכתחילה...או: אני צריכה להיפרד ממנו כי זה לא ימשך להרבה זמן...
כנראה שהם צודקים...אבל כבר מאוחר מדי...ואין לי סיבה אמיתית להפסיק לאהוב אותו...ודווקא כל יום שעובר הוא ממשיך לתת לי עוד ועוד סיבות כדי להמשיך לאהוב אותו...(אפילו בלי כוונה...זה די מרגש 
)
(הוא גם לעולם לא יקרא את זה...ולעולם לא יבין...או ידע...)
אני לא יודעת למה אני כותבת עכשיו...ואני לא מצפה לכלום מכל מי שקורא את זה.....גם ככה הרבה לא ישתנה...וכך גם הדעה שלי...וכנראה שהוא היחיד שמצליח בתכלס לשנות אותי...או את הדעה שלי...(וכנראה שזה קשה לה...לדעת שהיא לא מספר ראשון אצלי ברשימה...למרות שהיא בין הVIP והיא הכי טובה בין כולם..אבל בכל זאת יש מישו אחד לפניה.....ואני מקווה שגם לה יהיה מישו 
אני רוצה שגם היא תשמח...וגם...כדי שהיא תרגיש שיש שם עוד מישו...חוץ ממני...כדי שלא תרגיש שאני נוטשת אותה...כדי שהיא תקבל עוד...כי מגיע לה...)
לא הרבה ישתנה בכל מקרה...אני עוברת שנה הבאה לארה"ב...(לצערי הרב...) ואז אני אתחיל חיים חדשים...זה די מתסכל לחשוב על זה...להתחיל הכל...שוב פעם...כשכבר יש לי כל כך הרבה.....כנראה שיהיו כאלה בני זונות שישנאו אותי כי אני יהודייה ועוד גאה בזה...חארות!!! אבל ככה...אני אשאר אני...(למרות שנראה לי שהאני שלי ישאר פה וינטוש אותי......הייתי מצטרפת אליו בשמחה...)
והוא ישאר איתי...(מקווה...) ועדין בחו"ל....אבל הפעם יותר רחוק...והבדלי שעות פשוט מדהימים...בדיוק ככה כדי שכמעט בכלל לא נוכל לדבר...
בא לי לבכות...אבל כבר בכיתי מקודם...אין טעם עוד פעם...לא נראה כי היום הזה ישתפר....אבל אי אפשר לדעת...נקווה שכן...
אני לא רוצה להיפרד ממנו...כנראה שאף פעם...וכנראה שאנחנו לא...
לאבד אותו....זה מרגיש נורא...לפעמים הרגשתי שזה כבר קורה..ושזה הסוף...אבל איכשהו תמיד אנחנו מצליחים להשלים אחרי כל מריבה...ואני מקווה שזה ישאר כך...
אני כל כך אוהבת אותו....ומתגעגעת אליו...הלוואי והוא היה יודע עד כמה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
