חבר'ה תאמינו או לא... עוד פוסט יוצא לדרךנכון אבל שנה (ולא בהגזמה) לא פרסמתי משו אבל לא באמת אכפת לי.
אז גדלנו בשנה... החכמנו בשנה... השמנו בשנה אבל מי סופר?!
לספר לכם כל מה שקרה לי בשנה האחרונה אני לא הולכת לספר כי זה קצת ארוך (בלשון המעטה) אבל אני יכולה להגיד שעברתי הרבה דברים בפעם הראשונה... חלק טובים חלק רעים וחלק אפילו עוד לא החלטתי לגביהם ממש רק מה-> למדתי שאני לעולם לא אלמד מטעויות!
אני מן בנאדם כזה, לא משנה כמה אני ארצה לא לטעות שוב וכמה אני אנסה לראות את הסיטואציה סביבי זה לא ילך! חחחח אבל זורמים ;)
מה שאני כן יכולה לספר לכם שזה מן אירוע שיא בשנה הזאת וכל אחד שעבר את זה בי",א יודע למה אני מתכוונת- פולין!
אין מאיפה להתחיל ואין איך לסיים לספר על המקום הזה!! לא משנה כמה אני מנסה אני לא מוצאת גירסא אחידה לספר מה הלך לי שם אז לרוב אני מתחמקת מהסיפור.
תרשו לי להתחיל בטיפ> לעומת אל תצאו לחופשה בפולין!! אף פעם ולעולם לא חוץ מהמסע הזה!!
המדינה הכי מדוכדכת אנטי ישראלית מדכאת ואפורה שהייתי בה בחיים שלי!!
מקום הזוי בתכליתו. בתים או אפורים או שחורים או ירוקים זוהרים בחושך.. בכפרים יש בתים שחסמו להם את החלונות והדלתות בקרשים, כמו איזה בית רפאים נטוש.
והיערות... עשרות אלפי קיסמים דקיקים ערומים מעלים עומדים דוממים בשלג. כל כך ערירי שם שאני נשבעת שאם לא היה מוסיקה באוטובוס הייתי מתחרפנת מעצב.
אני לא אדבר על מה שרואים שם מעבר לזה כי אתם צריכים לעבור את זה לבד וגם אני לא הבנאדם לספר את זה כי אז תחליטו לא לצאת מרוב שזה ישמע בנאלי אבל המסע הזה שינה את צורת המחשבה של כמעט כל מי שאני מכירה.
ביום הזיכרון לשואה המגמה שלי מונתה לעשות את הטקס, הכנו טקס מרגש, מזעזע ופוצע שאפילו אנחנו במהלך ההצגה התאפקנו לא לבכות.
חוץ מהטקס היישובי שעשינו היינו צריכים להופיע בפני תלמידי בית הספר שהתחלקו לשכבות.
ראשונה הייתה שכבה י' שכרגיל היו בהמות אבל היינו מוכנים לקראתם. אחריהם שכבה י"ב שהם כבר מספיק בוגרים להתנהג כמו בני אדם וחוץ מזה הם גם עברו את המסע בשנה שעברה, ואחרונים חביבים היו השכבה שלי, שכבה י"א, שהם בדרך כלל כל כך חיות אדם שהמנחה תמיד משתיקה אותם 10 דקות לפני הזמן כדי שיהיה להם 10 דקות להירגע אבל הפעם היא השתיקה אותם 10 דקות לפני תחילת הטקס ובאולם השתרר שקט מופתי, אף נפש לא נשמעה. המנחה הייתה בהלם מוחלט והייתה מובכת כי היא לא ידעה מה לעשות עם הילדים במשך 10 דקות.
הטקס הזה לא היה דומה לשום טקס שראיתי בחיי, אני כל כך שמחה שעשיתי אותו ואני כל כך שמחה שיצאתי לפולין, כי חוץ מחוויה בלתי נשכחת הכרתי חברים שלא פגשתי, למדתי דברים שלא ידעתי והכרתי את המדריכה המדהימה שהייתה לנו, שריל, שלא הייתי מחליפה אותה באף אחת אחרת!!
כדי לסיים את הפוסט הזה באיזה הרגשה שמחה ונעימה הנה אתר משחקים ממש נחמד אך קוריאני
ממליצה עליו בחום!! יש בו משחקים משעשעים ביותר.
כמובן שאתם לא מבינים מה כתוב, גם אני לא חחחח. כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ על הלחצן עם התמונה של הג'וייסטיק
בהצלחה וב-כיף~! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
