לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 292747896 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

I could really use a wish right now &#9835;


עבר זמן מאז שכתבתי פוסט, בדרך כלל אני מפציצה אתכם בשרשראות  :blank2: 
אז כמו שכל העולם כבר יודע, חודש אוגוסט הגיע וחוץ מהחום והלחות (:dead2:) הבלתי נסבלת אצלי הגיע גם הדיכאון.
בדיוק קניתי ספרים חדשים לשנה החדשה ויחד עם האושר שנגרם עקב כמות הספרים המצומצמת שמתבקשת בכתה י"ב הזדחל לו הדיכאון מהחודש המבוזבז לרעה שחלף לו לאין חזור.
איך חלף לו חודש מהחופש הכל כך יקר וכנראה אחרון שלי כל כך מהר? ואיך זה שעם כל התוכניות והתקוות יצא שפשוט לא עשיתי כלום? אני פשוט לא מאמינה שחודש שלם לא עשיתי כלום חוץ מלעבוד ולנסוע לאילת עם חברות. אז היום יצאתי במבצע תיקון איימתני על מנת לבזבז את מה שנשאר מהחופש שלי בצורה הטובה ביותר. המבצע הצבאי המתוכנן כולל פרסום אינבוקס בפייסבוק ולהציע לחברות שלי להזיז ת'תחת שלהן ולעשות פאקינג משו!! בינתיים אין תשובה.... :okay:





ולנושא אחר- ידיד ממממשששש טוב שלי, כזה שאני מכירה כל החיים שלי, בא בסוף השבוע הזה אחרי שנה (לא בהגזמה) שלא ראיתי אותו. הוא לא גר כזה רחוק, הוא פשוט עצלן ברמות מטורפות וחוץ מזה גם הוא למד בכתה י"א ככה שאני לא מאשימה אותו כל כך.
בקיצור, באמת שלא ידעתי שהתגעגעתי אליו כל כך עד שראיתי אותו! יצא שישבנו על המקלט שבמושב שלי במשך 7 שעות ודיברנו, רק דיברנו. דיברתי איתו כמו שלא דיברתי עם אף אחד לפניו, זה היה כל כך מוזר כי אני לא זוכרת שאי פעם הייתי כל כך פתוחה איתו.
במשך שבע שעות שלמות עברנו על שנה שלמה שלא ראינו אחד את השני. הוא אחד האנשים הפתוחים! אני ממש לא זכרתי אותו ככה
הוא סיפר לי על כל החברות שלו ויותר מוזר, על כל הסטוצים שלו!!
הרגשתי כאילו אני בפיגור אחריו, הוא היה עם כל כך הרבה בחורות ובכל כך הרבה מערכות יחסים שכבר נמאס לו מהם. ואני? לי לא הייתה מערכת יחסים רצינית מעולם, רק סטוצים לא ברורים חחחחחח
הדיבורים איתו גרמו לי לחשוב אם אני בכלל רוצה מערכת יחסים, כי אני בנאדם חסר סבלנות ובדרך כלל, אני פשוט משתעממת מהר מאוד מדברים. התחלתי לחשוב שאולי אני פשוט מכורה לרעיון הרומנטי של זוגיות מאשר לזוגיות עצמה, אולי אני חושקת במגע הפיזי יותר מבאהבה, אולי הסימנים שאני מאותת לבחורים לא לגמרי שגויים כמו שחשבתי, פשוט לא הבנתי את זה קודם.
בקיצור, כל כך נהנתי לדבר איתו. דיברנו כאילו זה שלא נפגשנו במשך שנה זה לא אמיתי, כאילו תמיד היינו בקשר, כאילו שומדבר לא השתנה. זה לפי דעתי חבר אמיתי :smile2:, כזה שמבין אותך בדיוק גם אחרי כל השינויים שמתרחשים בך, כזה שקולע בדיוק למה שהתכוונת אליו, כזה שיודע להגיד מה  שצריך מתי שצריך אותו. קיצר, אני מתה עליו!




וואו, שקעתי בעמוק :huh:, שנייה אני יוצאת ממנו...
אוקי באווירת תחילת שנה חדשה, אני מחפשת יומן!
בחיים שלי לא חשבתי שיהיה כל כך קשה לחפש יומן. מה כבר ביקשתי? יומן שבועי בגודל חצי A4 שיפה גם מבפנים וגם מבחוץ? לא ביג דיל נכון?
לא משנה כמה חיפשתי לא מצאתי כלוםםם! אפילו לא קרוב למה שאני רוצה. משום מה השנה הם החליטו שהיומנים השבועיים צריכים להיות גדולים יותר מיומנים רגילים או הרבה יותר קטנים מהם וזה משגע אותי!! למי שלא הבין- אני מכורה ליומנים :loveyes:.




אני לא רוצה לחפור לכם יותר מדי אז רק רציתי להגיד שהפוסט הבא יהיה פוסט לקראת בצפר, והעיצוב יהיה בהתאם! מבטיחה :instyle:
נכתב על ידי , 3/8/2010 22:17   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה עושים כשהאנטנה הנשית שבורה?


איך זה שלא משנה כמה אני אתאמץ, כמה אני אתאפר, כמה אני אתבשם. ולא משנה איזה אישיות מדהימה יש לי ואני יכולה להתגאות בה בראש מורם אחרי שנים מפרכות של עבודה וליטושים. ולא משנה איזה עיניים מדהימות יש לי וגם השעות הארוכות של פעילות גופנית. לא משנה שמזג האוויר הוא מושלם ומתאים בדיוק. לא משנה מה לעולם אבל ל-ע-ו-ל-ם לא יתחיל איתי מישהו שגם אני רוצה אותו! :fit:

לכל מקום שאני לא אלך ומה שאני לא אעשה לעולם לא יתחיל איתי הבחור הזה שמשך את העיניים שלי כשהגעתי לשם :loveyes:, לא!! יתחיל איתי תמיד זה שכשראיתי אותו חשבתי לעצמי ש"בדבר הזה אני לא אגע גם עם מקל חשמלי" :dead2:.

אבל להגיד את האמת כמעט תמיד מתחילים איתי ואז החברות שלי לא מבינות איך זה שאין לי חבר ולמה אני תמיד בוכה שלא מתחילים איתי כי מהצד זה נראה דווקא שכן. אבל אם תעמדו במקומי ותסתכלו ישר קדימה תבינו על מה אני מדברת.

ת'אמת, זה לא כזה פייר להגיד את זה כי כן קרה שמי שרציתי בדיוק כן בא ויזם אבל הפעמים נדירות ובדרך כלל הן נגמרות בשברון לב :okay:, אכזבה, והלקאה עצמית ולעולם לעולם לא במערכת יחסים What so ever.

זה נראה לי קצת מגוחך שלבחורה בת 17 לא היה חבר רציני מעולם והנשיקה הראשונה (והיחידה אם מותר לי לציין) הייתה במקום הכי לא רומנטי עם הבחור הכי jackass בעולם (למרות שאותו כן רציתי. מה אני אעשה? לא כתוב לו חרא על המצח), ועם עשן של סיגריות מסביב כשאני עצמי לא מסוגלת לסבול את זה.

כבר אחרי הפעם השנייה (והאחרונה) שהתחיל איתי הבחור הנכון שאחרי שבוע כל כך כיפי :lovebirds: (ונטול נשיקות) ברח לגבעות מסיבה שעדיין לא ברורה לי בכלל הבנתי שאני תקועה במעגל סטוצים שטני ואני לא מוצאת את הדרך החוצה! (I want out!!).

מתברר שכל הדרכים שאני מכירה ללהתחיל עם בנים בעצם מאותתים להם שמה שאני רוצה זה סטוץ חסר משמעות, מאיפה בכלל למדתי לאותת ככה? יוצא שאני אפילו לא יודעת איזה מסרים אני מעבירה ולא רק שזה גורם לצד השני לחשוב דברים לא נאותים במיוחד זה גורם לי להרגיש כאילו אני בקרוסלת הבלבול מחזיקה כרטיס של שהייה אינסופית וחסרת רחמים :shocked2:.

לכל אלה שכן הולך להן והאנטנה הנשית שלהן לא עקומה ומרוסקת כמו שלי, אנא! עזרו לי! I need fucking help here!!

 

עד לפעם הבאה

נכתב על ידי , 26/7/2010 08:51   בקטגוריות החיים, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Testing! 1...2...3...!


וואוווו!! עוד פחות משעה אני יוצאת לשיעור שלפני טסט... אני כל כך לחוצה!!

אני לא מצליחה להרגיע את עצמי לא משנה כמה אני מנסה :why:

אפילו שתיתי תה כדי להרגע- לא עבד בכלל סתם עשה לי כאב בטן נוראי

אני אומרת לעצמי כזה בלב "אני לוקחת את זה בגדול! בגדול אני לוקחת את זה!!". אני ידעת שאני נשמעת קצת קוקו אבל זה מאחד העם אחד (חחחחחחח) וזה קצת מרגיע אותי אבל בעיקר מצחיק :blah:

קיצר באלי לבכות כרגע מלחץ כי זה כבר הטסט הרביעי שלי ונמאס לי! :fit: דיייי!!! כמה כבר אפשר ללמוד ולהכשל?!

 

אז זהו- אני לוקחת את זה בגדווולללל!!!!

 

עריכה 13:10

יואו!! הלך לי כל כך טובבבב!! אני כל כך מקווה שעברתי :blank2:

 

עריכה 15:39

אז לא עברתי, שוב...

כמה פעמים צריך להכשל כדי שויתור יהיה לגיטימי?

נמאס לי להכשל, כל פעם, והכי גרוע שאני אפילו לא יודעת על מה נכשלתי, באמת שחשבתי שהלך לי מצויין!

טוב נו... נשקע בדיכאון

נכתב על ידי , 20/7/2010 10:35   בקטגוריות החיים, נהיגה, לחץ, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,247
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , חטיבה ותיכון , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCat_Woman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cat_Woman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)