בשבילי את אבודה ובינינו נדמה שגם בשבילך

תמיד חשבתי איך זה להיות עם גבר לזמן ממושך, חזק בלב שלו, במקום בלתי מעורער, להיות ההכל שלו.

איך תמיד הוא מתנהג שונה כשהוא איתי, כמו ילד קטן שרק מחפש חיבוק חם ומילים תומכות, ובמילה אחת שלי הוא נותן לי את האפשרות לרסק את עולמו.

תמיד הוא הכי עדין והכי רך, עם דיבור עילג שמתיימר להיות מתוק, רק כדי להיות קרוב אלי

הוא גם רוצה את המקום הבלתי מעורער שלו בלב שלי.

מה שהוא מקבל לעומת מה שאני נותנת- שמיים וארץ. יש לו את היכולת לסחוט ממני דברים שאני מיוזמתי וממיטב ידיעתי לא נתתי,

ולא אתן גם בעוד מליון שנה, ובכמה חן הוא עושה זאת.

ומהצד השני, גבר שידו על העליונה כביכול, לא מסוגל לעמוד בפני הפרצוף המכווץ המתוק שלי,

והדיבור התינוקי שרק מסווים ים של בקשות וסינג'ורים. אפילו אני הייתי נופלת בפח.

אני כבר לא זוכרת מה היה לפניו...