אני חושבת עלייך אולי קצת יותר מידי, ומדמיינת אותנו שוכבים. אתה נכנס אליי בפעם הראשונה ואנחנו מסתכלים בעיניים וקצת מחייכים. אתה מתרגש מאוד ואני פחות, זו לא הפעם הראשונה שלי. אבל אני מאוד מתרגשת בשבילך ושמחה להיות לך בית חם בפעם הראשונה. אני תוהה אם תמשיך לרצות בי ככה חזק עוד שבוע או שבועיים. אני עכשיו רוצה בך חזק מאוד כי אתה רחוק. אני מדמיינת אותנו שוכבים, אותך בין הרגליים, אתה מעליי ואתה הגבר הפעם, שולט לי בתחושות, מתקשה לי בתוך הגוף, מפזר נשימות שלך אליי לריאות. אני מדמיינת אותנו שוכבים ואני לא רוצה שזה יקרה. לא עכשיו. אני מדמיינת אותנו שוכבים וזה כיף נורא אבל אני גם מדמיינת אותנו מכירים עמוק, אותי לומדת מה זה ביחד למרות שרחוק. אני מדמיינת אותנו מתאהבים ואותך מלטף אותי בלילות. אותי מנשקת אותך בבקרים. אבל אתה יודע זה בכלל לא מחזיק לי, זה לא תופס. איך שקט ואהבה, אני לא מבינה. איך נשיקה בבוקר וליטוף בלילה והכול בסדר. אם לא תפגע ואם לא אשתגע לא אדע איך להתנהג. אני מדמיינת אותנו שוכבים ומתפרעים כי זה הרבה יותר קל מלדמיין אוהבים, מלדמיין ביחד אמיתי. זה מרגיש לא הגיוני. בלי להשתגע, אפשרי?