כמה מילים נשפכו כבר בנושא גלעד שליט.
שיחזירו כבר את הילד הביתה.
אני בכוונה משתמשת במילה "ילד"
אחרי כל כך הרבה זמן - הוא קודם כל ילד
בן לאמא ואבא שלו.
לא יכולה אפילו לחשוב על להיות חלקיק שניה במקומם.
לחזק את ידהם ולא לשתוק עד שתגמר הסאגה הזו.

הייתי חייבת לשחרר קצת קיטור -
מעצבנים האנשים שחושבים שרק הם ממהרים!!! ומגיע להם כי.....
אני עומדת בסבלנות בתור העמוס והמעצבן בסופר ביום שישי
והנחמדה הזו,
עם ציפורני הפנתר שלה משוכות בלק אדום עם אבנים נוצצות,
תכשיטים במליון דולר,
ארנק שיכול לשלם לי הוצאות בית לחודש
וכולה בהופעה של - אני נורא ממהרת כי התור שלי לספא עוד חצי שעה...
והיא אומרת לי - הפצלוחה - נכון שלא אכפת לך שאני יהיה לפנייך יש לי רק את "זה"
ומצביעה על סלסלה עמוסת מצרכים.
אמנם אני עם עגלה (לא עמוסה במיוחד) אבל למה???
איך הגבתי?
אז זהו -
אם היא היתה פונה אלי בצורה נורמלית אז ממש אין לי בעיה לתת לה לעבור,
הרי במילא מבזבזים כל כך הרבה זמן שם במיוחד בשישי
כשאני הולכת בשישי אני מכינה את עצמי לבזבוז של שעה לפחות
אז מה זה עוד 3-5 דקות לעוד מישהו לפני.
אבל בגלל צורת הפניה שלה
אמרתי לה:"לא מותק...."
אפשר לנחש איזה מבט קיבלתי
אבל זה גרם לי רק לחייך...