כמה נחמד!!!
עוד לא חצות ויש דממה בבית , כולם ישנים ולי יש כבר שעה את המחשב לעצמי.
לא שזה היה פשוט כל-כך היה צורך בסידרת איומים לקטן שהטיעון שלו היה מאוד משכנע "אני רגיל ללכת לישון באחת זה מאוד קשה לי להרדם" ולא משנה שכבר שבוע אני מנסה להחזיר אותו לשעות נורמליות.
הגדולות נזכרו בתשע בערב בכל מיני סידורים קטנטנים שפשוט לא הספיקו לעשות במשך חודשיים ועשרה ימים ארוכים כל כך.
אבל למה לקטר? המשימה הושלמה בהצלחה ואפשר להביט בתקוה לשנת הלימודים שמתחילה מחר!!!
רישמית אני מובטלת ממחר למרות שאני אעבוד עוד כמה ימים, מחר אני אלך לבקר בלשכת התעסוקה/אבטלה (?)
קטע לא קל, מאוד קשה להשאר אופטימיים ולחייך ולהתנהג כאילו הכל בסדר.
לחפש עבודה זה קטע מבאס מאוד, יש לי עוד אי אלו זכרונות מהפעם הקודמת.
במקום העבודה הזה עבדתי כמעט 3 שנים ולפניו הייתי בבית (הילדים היו קטנים ועבדתי מהבית)
וקודם לכן עבדתי 12 שנים במקום אחד שמאוד אהבתי עד שהקטן נולד ועברנו דירה למרחק שמאוד הקשה על המשך העבודה במקום.
אז עכשיו אני מוצאת את עצמי
בגילי
שזה קטע טעון מאוד.
אני זוכרת שבתפקידי כמנהלת מחלקה הייתי צריכה למצוא אנשים חדשים מידי פעם. למרות ש"כאילו" לא מתערבים ומכתיבים לי את מי לקבל, היתה מין גישה של לא מתעסקים עם אנשים מבוגרים, שזה אומר בני ארבעים+ שלא לדבר על חמישים, זה בכלל...
הייתי אז בת 32 , והאמת היא שבני ארבעים+ נראו אז מבוגרים למדי.
אני יכולה להעיד על עצמי שדי עשיתי אפליה מתקנת כשקיבלתי אנשים לעבודה והעדפתי נשים נשואות עם ילדים, מאשר בחורים (או בחורות) שהשתחררו לפני שלוש שניות ואחרי שאשקיע בהם ואלמד אותם במשך 3-4 חודשים יגידו לי "לא מתאים לי"/ "אני קופץ להודו לדקה חכי לי שאחזור..." /"החלטתי ללמוד בכל זאת"
לכו תמצאו את עצמכם קודם .
ו...בכל זאת לא זכור לי שקיבלתי מישהי שגילה היה מעל 35.
ברוב המקומות קשה לי להאמין שתהיה מישהי בדעה שלי.
היה לי רק ראיון עבודה אחד לפני שנים שהמראיין אמר שהוא מעדיף להעסיק נשים בוגרות יותר כי יש להם פחות שטויות בראש... והן באות לעבוד
(זה נכון רק בתנאי שמתכוונים לסוג מסוים של שטויות)
אז ככה,
אני מוצאת את עצמי שוב עם המחשבות של לפתח את העיסוק השני שלי (שאני עובדת בו כל השנים, (לפעמים יותר ולפעמים פחות) הוא מכניס לי סוג של "דמי כיס"...זה אומר בעצם להפוך לעצמאית, חשיבה מאוד שונה מבראשית.
אף פעם לא הייתי ממש עצמאית וחיפשתי לקוחות.
עד היום הם תמיד הגיעו אלי. ואם יש משהו שאני לא אוהבת זה - שיווק, מכירה, למכור את עצמי...
מה אני עושה?
פרשת דרכים משמעותית.
יש לי הרבה על מה לחשוב.
אני עומדת בפני תקופה מאוד לא קלה.
ולסיום עם חיוך קליל תמונה של רכב חתנכלה מודרני.- כמה יפה - לי עדיין זה נראה משונה - תודו שזה לא הרכב הכי כלתי...
לילה טוב ...00:46 ואני לקראת סיום 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: