קרן שמש ליטפה את פני בקלילות ומשב רוח קריר חדר מהחלון.
שקט.
שרידי החלום עוד מרצדים לי בראש וגורמים לחיוך קליל להמרח מאוזן לאוזן.
התעוררתי וניחוח הקפה מהמכונה מרחף בחלל הבית.
בדרך למטבח כשהכלב מקפץ לצידי אני מגלה שכל תושבי הבית נטשו לטובת עמל יומם,
בתי הספר מעסיקים את רובם במשרה חלקית, אבל זה שואף להתקדמות ויש תקווה.
חדר האמבטיה היה מסודר בדיוק כפי שהשארתי אותו אתמול כשהלכתי לישון וכל הכביסה המקופלת שהכנתי אתמול בלילה על השולחן, אני מקפלת כביסה מול תוכנית טלויזיה בלילה בדרך כלל, כל הכביסה מצאה את דרכה לארון של הדייר המתאים.
במטבח, שגם נראה מאוד דומה למה שהשארתי בלילה לפני שהלכתי לישון -נקי ומסודר ובלי כלים בכיור כמובן, מחכה לי על השולחן הנקי מפרורים וסימני שוקו, עיתון ופתק מיקירי "לכי תתפנקי לך בצהריים עם חברה, דאגתי לילדים"
אחרי שקראתי את העיתון ושתיתי קפה מדהים ושקט כמובן, תאמתי עם חברה לצהריים (ביקשו ממני - לא?)
ישבתי לעידכונים במחשב, שעתיים וחצי של עבודה, מקלחת ג'ינס וחולצה ואני בדרך לקימל/ג'ויה/ספגטים/קיוטו/_____
ופתאום-
פיציריקה מנגן(השיר - למי שלא הבין...)הטלפון שלי מעיר אותי בשיר המזעזע שאם לא רצים לסגור יש כאב ראש לכל היום - נסו רק להתעלם מזה...
ואז הבנתי
אני בכלל יש לי כלבה ולא כלב....טיפשות מצידי...
מה יום הפינוק המושלם? שאלה קשה....
יש לנו "ראש חודש" היום, איזה כיף. השנה טסה לה וכבר עוד מעט פסח, השנה מוקדם קצת, בסוף מרץ כבר חוגגים.
יאללה לעבודה, אף אחד לא מחליף אותי כשאני נהנית לי פה ליד המקלדת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: