איך - כל העיתונים כותבים על המונידיאל - כאילו העולם פסק מלכת.
איך- אנחנו גולשים אט אט לקיץ והימים הופכים חמים ולחים בעיקר, וכל פעם נדמה כאילו "עדיין נעים בחוץ" עד שמזג האויר מגיע ל-"נראה שכל שנה הקיץ יותר חם".
האבוקדו עולה בסופר - 17 ש"ח לקילו אבל גם האפרסקים עולים ככה...
החופש הגדול עוד לא התחיל רשמית - אבל התלמידים כבר מתרגלים אותו כמה שבועות.
איך- חודשים אני יכולה לא לגעת בפיצוחים ופתאום בא אטרף ואני מחסלת קערה (יחד עם האבטיחים שפשטו עלינו)
איך - לא בדיוק מבינים מה עוזר ריח התות לניגוב הישבן - אבל קונים כי כאילו זה תוספת ריח בחינם...
איך - בית שהיה נקי ומבריק שוכח שהוא היה ככה אחרי יומיים (במקרה הטוב ).
איך - אני משתדלת להציץ לישרא בכל רגע אפשרי כמעט ונראה כאילו כולם כאן כל היום ורק אני לא.
איך - תמיד יש את השכן הסוציומט שחונה על הקוים ותופס שתי חניות - והכי מתסכל שהאוטו שלו הכי קטן בחניה.
איך אחרי כל גיחה לקניון באמצע היום אני תוהה- אנשים לא עובדים? כל היום מטיילים פה? כשאני עבדתי לא ראיתי קניון באמצע השבוע באמצע היום אפילו לא בדמיון.
איך כל יום בחיים מוכיח לך מחדש שחברה טובה זה נכס שאין דומה לו וצריך לדעת להעריך את זה.
איך הקופאית בסופר תמיד עושה לי סימנים מאחורי גבו של הלקוח שלפני - מעניין איזה סימנים היא עושה אחרי הגב שלי?
איך אני מופתעת מחדש בכל פעם כשהבן שלי שמח לשחק מונופול או ארץ -עיר.
אם אני אמשיך את הרשימה כנראה שיזרקו עלי עגבניות מחמת הפולניות כנראה...הרשימה הזו נאספת מזה זמן מה ואני בטוחה שיכלה להכיל עוד כמה וכמה סעיפים נוספים מה שאומר שאין מה לדאוג, עולם כמנהגו נוהג ואנחנו צריכים רק ללמוד להבליג ולללכת בין הטיפות ולשים סימני שאלה במקומות הנכונים...
אני לא יודעת מה התמונה הזו עושה לכם - אני מדמיינת פה ריקוד פרוע - אולי זה רק הדמיון הפרוע שלי.
שבוע טוב,
ממני,
ג'ני
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: