אני אשכנזייה למהדרין.
אני יודעת ומבינה על מה מדברים כשאומרים שלפעמים מרגיש כאילו צריך להתנצל על אשכנזיותי.
אני לא ידעתי מה זה ווז ווז בכיתה ו' כשאיזה ילד(ספרדי כמובן) כינה אותי ועניתי לו - "אתה בעצמך" וכולם מסביב פרצו בצחוק.
אני מניחה שלכל אחד כמעט יש איזו אנקדוטה לספר בנושא.
אחר כך הסבירו לי.
לא בטוח שהבנתי חוץ מזה שעיקמו את הפרצוף כשהחבר שלי היה ספרדי, וכהה - כך שאי אפשר היה לטעות.
למדתי אצלו בבית לאכול חריף, לשמוע מוזיקה מזרחית.
לרקוד.
עשיתי את ההפך הגמור וניסיתי להראות הכי לא אשכנזייה.
אבל באהבה, לא הכריחו אותי, נדמה היה לי לפעמים שאצלו היתה דרך הפוכה. הוא ניסה, אולי דרכי, להראות פחות מזרחי.
למשל,
סבתא שלי לימדה אותי רוסית כשהייתי קטנה.
אני ידעתי לדבר ואפילו לקרוא קצת, שרתי ברוסית שירי ילדים.
מתישהו עם השנים שכחתי הכל ולא הייתי מוכנה אפילו להודות שאני מבינה מה מדברים אלי.
(כמובן שהיום אני מצטערת, אבל זה ממש לא משנה כבר)
היום מבחינתי זה כבר ממש לא עניין,
אפילו שמידי פעם אני מזהה קליקות כאלה של ספרדים כביכול, בין ההורים בבית ספר לעיתים, זה לא משהו שמפריע או מוזר מידי.
בעולמי החילוני הטשטשו ה"צבעים" ובאים לידי ביטוי רק בערב מאכלי עדות שעושים בבית הספר לרגל יום המשפחה למשל.
בצמוד לשכונה שלי יש שכונה דתית, סוגרים שערים בשבת.
האנשים לובשים שחור.
והילדים הקטנים נקראים מוישי ואהרון, חנל'ה ורבקה.
אבל הם מדברים עברית.
ויש רק בית ספר אחד לבנים ואחד לבנות.
אבל רק בית ספר יסודי, אר כך הם עוברים ללמוד בעל יסודי בעיר הסמוכה - ושם כבר יש הפרדה.
מה שבעמנואל נעשה בגלוי פה נעשה בצורה "תרבותית" יותר והמבחר הוא גדול ויש הסעות לכל מקום כמעט (כי בחינוך החרדי יש המון כסף ואפשר להסיע תלמידים אפילו רחוק מאוד העיקר שילמדו ב"חצר" המתאימה)
חשבתי לעצמי, הרי הם לא בוחרים לאיזו חסידות להשתייך, במה להאמין. כל ההחלטה נובעת רק מההשתיכות העדתית, מצבע העור וממולדת ההורים. ואנחנו חיים לצד ההפרדה הגזענית הזו בשקט ובשלווה - הרי זה לא עניניינו...
אני לא יודעת אם פסיקת בג"צ בעניין ופשרות כאלו ואחרות יפתרו את הבעיה, אבל עובדתית אלו הם חדשות של אתמול ואחרי כל הרעש וההפגנות היתה פה מין התקפלות וירידה מהסולם של שני הצדדים וכבר יש חדשות חדשות בעיתונים ואף אחד לא מדבר על זה.
ורק מוישי ואהרון, התאומים ששיחקו עם הבן שלי בגינה כשהיו קטנים, יגיעו בשנה הבאה לכיתה ו' ויצטרכו לנסוע בהסעה שעה כל בוקר , במקרה הטוב, לישיבה התיכונית שמתאימה לצבע עורם...
ואנחנו שותקים
ג'ני.
הערה: אני מתנצלת על ההעלמות החלקית שלי, ימים מאוד עמוסים שמותירים לי בקושי זמן להציץ בבלוגים שאני אוהבת לקרוא ומעט מאוד להגיב שלא לומר לכתוב פוסט חדש. גם לא עניתי למגיבים אצלי מה שאני בדרך כלל מקפידה מאוד לעשות כי אני מאוד שמחה לכל אחד שמגיב- אבל קראתי הכל למרות שלא הספקתי להתייחס- בבקשה לא לזקוף את זה נגדי, אני מבטיחה להשתפר 
.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: