אז היינו בחופשה שנתית.
יש אנשים שחופשה שנתית אומרת אצלהם חו"ל, דיוטי פרי,
שבוע שבועיים...
אצלינו יש חופשה שנתית בחיפה.
ובמיוחד בשנים האחרונות זוהי החופשה היחידה.
אז להיות בבית מלון שבוע
ולהתפנק בארוחות בוקר כמו שרק אצלינו יודעים להגיש
זה ממש לא רע בהתחשב בזה שבכל שנה אנחנו מקבלים את זה במתנה
(מתנה שוות ערך לכ-7000-8500 ש"ח לפחות)
לא מתלוננים על מתנות כמובן.
וכיוון שכך אנחנו מכירים כבר את חיפה וסביבותיה היטב.
החוף של חיפה יפיפה ואם אתם חובבי ים אז בהחלט יש מה לעשות שם,
חוף דדו פשוט מקום בילוי משובח, המון צל ופינות לשבת,
בתי קפה ומסעדות, את השרותים כמובן שהיה עדיף לשפר אבל זה נכון אצלינו כמעט בכל מקום ציבורי.
אני לא ממש מעולפת על הים, הטיילת כן עושה לי את זה
והליכות לעת ערב לאורך הטיילת זה פשוט תענוג מול ים ושקיעה מחליפת גוונים.
בריכה לעומת זה היא עונג אחר.
בתור שחיינית לשעבר אני פשוט חיה ומשילה את כל השנים
כשאני שוחה בריכות בקצב
או
סתם משחקת במים.
התחושה של השחייה בבריכה לעולם לא תשווה לשחיה בים.
יש לי הערכה לכוחו של הים, הוא מפחיד אותי במהות שלו, בחוסר השליטה שלך, כאדם.
בבריכה לעומת זאת ההפעלה היא של הגוף נטו.
קצת כמו חדר כושר לעומת ריצה בטבע אולי...
הגנים הבהאים - מעבר לגודל העצום בזה,
אני עומדת וחושבת איזה שיעבוד של האדם ליופי, לאסטתיקה,
אין ספק שזה מרשים, אין מצב לא להתפעל אבל כששומעים את שלל החוקים שלהם
לטיפוח ואחזקת הגנים אי אפשר שלא לתהות - למה? ולמה?
הם עובדים שעות בתחזוקת המדשאות והפרחים,
סיפרו לנו שאת ערוגות הפרחים התואמות הם מחליפים בתזמון מדוייק לפי שעות כדי שיפרחו בזמן מסויים וכל הפרחים יחד.
לא נותנים לפרחים לקמול אלא מוציאים אותם עדיין בפריחה כדי שלא יהיו פרחים לא מושלמים.
ועוד כהנה וכהנה חוקי גינון שונים שאחרי שההתפעלות עברה לי חשבתי לעצמי רק -"איזה שיעבוד אלוהים...."
ואדי ניסנאס - חייב פלאפל שם, אין מצב לצאת ולא לאכול פלאפל, מעבר לזה-
מעט מאוד מציאות, נחמד להעביר ת'זמן.
הקניונים בחיפה- פשוט ברמה, לאוהבי השופינג - לא ניתן להתאכזב, יש הכל מכל בכל.
קניוני מותגים, אאוטלט , קניונים ענקים שאפשר להעביר בהם יום שלם בלי להרגיש כולל בילוי עם הילדים
(באולינג קרטינג, קיר טיפוס וסתם מכונות משחק דביליות שילדים נורא אוהבים להתקע מולם)
קלבת שבת בנמל - מי שאהב את החוויה בנמל תל אביב - ימצא את אחותה בחיפה,
הקהל קצת שונה פה לדעתי, אבל זה כבר אופי של עיר, יש משהו בתושבי חיפה
שמתנהג קצת שונה.
פארק הגשרים התלויים הנשר - טיול קצרצר בטבע
(שעתיים בערך בלי לרוץ) נוף משגע ושקט פסטורלי.
טיול שמתאים בהחלט גם לקטנטנים.
גרנד קניון - הפעם לא היינו בל זכור לי מהפעם הקודמת,
קניון ענק בכל קנה מידה ובקומה התחתונה לונה פארק ממוזג -
הכי הכי מתאים לחום אוגוסט (רק מה - מתאים עד גיל 13-14 לא יותר).
מצולם דרך הזכוכית המשוריינת, יש תחושה שאתה נמצאממש ליד החיה ופיזית זה נכון - אתה ממש מטר ממנה וכאילו יכול לגעת בה, היה שלב שהילדים הרגיזו אותה כנראה אז היא ניסתה לתקוף עם הכף את הזכוכית(תנועת חתול טיפוסית)
ולסיום - מוזיאונים וגן החיות.
יש שפע של מוזיאונים שבחלקם גם היינו פעם שניה, בגן החיות היינו פעמיים - גן חיות נחמד
מהסוג שכבר לא רואים בשום עיר אחרת לדעתי.
החיות נמצאות אחרי זכוכית משוריינת ובכך החוויה מתעצמת. צריך ללכת הרב וחלק גדול במדרון ההר-
מה שאחר כך הופך לעלייה (וזו לבדה סיבה מספיקה לא לעשות את הביקור בשעות החמות)
המוזיאונים - חלקם ידידותיים לילדים וחלקם פחות אבל בהחלט יש להם מקום בתוכנית הבילוי בחיפה.
מוזיאון המדעטק הוא הראשון שבהם.
היינו בו כבר חמש פעמים ובכל פעם שחזרנו היה זה בגלל התערוכה החדשה,
הילדים מצאו עניין גם בשאר המוזיאון בכל פעם כי אין מצב שאפשר לראות הכל בפעם אחת.
המוזיאון הזה פשוט מזמין ילדים והורים לגעת ולנסות
ולחקור ולהנות מתופעות מדע וטכנולוגיה.
התערוכות הצמודות למוזיאון היו תמיד מרשימות(דינוזאורים, עולמות הגוף ועוד)
כך שלא היתה לנו סיבה להסס ללכת לתערוכת הרובוטיקה - מה שהתגלה שתערוכה מאוד מאכזבת
למזלינו - לנו הכניסה לא עלתה אגורה,
לחברינו הפחות ממוזלים עלתה החויה המפוקפקת כ-300 ש"ח למשפחה
מה שהגדיל את האכזבה. תערוכה מאוד "צנומה" לא מחדשת דבר מעבר למה שרואים המון בסרטים ובחדשות
למרות שהיה סוג של נסיון להמחיש לילדים ולתת להם להתנסות בכל מיני אלמטים שקשורים לרובוטיקה
זה ממש לא עשה עליהם רושם
רק התופים שמופעלים בעזרת חיישנים
ומתופפים חזק יותר ומהר יותר ככל שאתה מתקרב לחיישן
רק זה הצליח לעורר עניין והתלהבות...
האמנם? זה מה שציפינו מתערוכת הרובוטים?
מה שפרסום טוב יכול לעשות...(היה צריך להרשם מראש לכניסה לתערוכה לפי שעה מסויימת)
הרובוט הזה ענה על מגוון עצום של שאלות (כמובן בהפעלה ידנית של סטודנט שליווה אותו)
מניע את גפיו העליונות ואת הפה, בעניים היו אייקונים משתנים וגם האצבעות זזו...
לא נראה לכם שעם הטכנולוגיה של היום קשה מאוד להרשים את הילדים עם זה???
זה, ממש לא עשה כלום... 
התמונה הזו דורשת הסבר- זהו סוג של סרטון שהוקרן על הרצפה,
הג'וקים הענקיים האלה נראו מתרוצצים מצד לצד,
כמעט מראה אמיתי - והדרדקים הקטנים (וגם הפחות קטנים) רדפו אחריהם וניסו לדרוך...משעשע- אין ספק.
לסיכום החוויה החיפאית שלי השנה-
טוב שהיה מזגן.
טוב שהילדים היו רגועים כל השבוע ולא רבו...(נו טוב...כמעט לא רבו)
השרירים שלי תפוסים.
אני כבר מחכה לשנה הבאה...
יחי החופש
ואיזה כיף שה-1 בספטמבר מתקרב.
ג'ני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: