jenny-זה מה יש

חיבור למקום.

משהו שאי אפשר לשלוט בו.

הרחובות פה מקפלים את כל זכרונות ילדותי.

אני זוכרת את הרחובות והמגרשים כפי שהיו פעם.

את עשרות הפרדסים שסבבו את הבתים.

את מגדל המים שהיינו מטיילים אליו בשבת.

השבילים בין הפרדסים בהם נהגתי לראשונה

(כמובן בלי רשיון).

יום כיפור הזכיר לי את ה"סיבוב הגדול" שהיינו עושים בכיפור על האופניים.

היינו מתכננים את הכל מראש, איפה נפגשים ועד איזו שעה מחכים,

ואז רוכבים שעות ומגיעים למקומות שהיו רחוקים מאוד במונחי ילדים,

בכל שנה היעד היה רחוק יותר ונועז יותר-

ופעם אפילו הלכנו לאיבוד ורק בעזרת תושייה של אח גדול של מישהו נחלצנו מהתסבוכת.

סוכות מזכיר לי גם המוני חוויות.

החל מבניית סוכה מקרשים שנאספו בעמל רב מאתרי הבנייה בסביבה-

ואיזה מלך היה מי שהצליח להביא קרש שלם שלא היה צריך לחבר לו "המשך" כדי שיגיע לגובה הנכון.

היינו נאספים במוצאי כיפור מיד אלחרי הארוחה בבית ומתחילים לבנות,

כי ה"צדיקים" בינינו אמרו שאסור לבנות לפני שנגמר כיפור,

ומיד כשנגמר היה צריך לרוץ ולתפוס את המיקום היותר טוב לסוכה,

שלא יהיה קרוב מידי למעבר, שאפשר יהיה בקלות להעביר אור.

לי היה ביד קלף מנצח - גרנו בקומה ראשונה והדשא שמתחת למרפסת שלנו היה הנחשק ביותר-

כך שעם תום הצום הייתי צריכה לרדת מייד ולשבת שם על הדשא כדי להבריח פולשים לא רצויים.

הבנייה בדרך כלל היתה מתמשכת לתוך הלילה

ואז ההורים היו מתחילים להציק כי יש בית ספר מחר-

ומתגיסים בעל כרחם לעזרתינו.

האימהות היו תורמות את הסדינים והשמיכות הישנות (ותמיד יש את מי שמביא יותר מהשני...) 

וברגע שהשלד היה עומד ושניים או שלושה "קירות" כוסו, אפשר היה ללכת לישון.

כל הימים אחר כך היו בסימן לפאר את הסוכה.

את הסכך מחזקים היטב לסוכה שמא יעוף או שיעזרו לו לעוף -

אלו שלא היו מספיק זריזים ולא השיגו סכך ראוי.

לא תולים קישוטים לפני ערב החג- כי יגנבו אותם.

ערב החג

כל אחד אוכל בבית ומזדרזים להגיע לסוכה עם הצ'ופרים, ממתקים ופינוקים למינהם.

יושבים ומקשקשים ומנשנשים עש שהקטנים מתחילים להגרר ע"י ההורים הביתה.

לנו, לגדולים יותר, היה מותר לישון בסוכה.

אבא שלי השמרן והקפדן היה רגוע יחסית-

הוא הרי היה יכול להציץ עלי בכל רגע מהמרפסת.

שקי שינה, מזרונים -

נזרקים אחד ליד השני, אחים גדולים מנודבים בעל כרחם לשמור עלינו.

מלחמות מים עם הסוכות השכנות לפעמים.

לא היה בזה שום דבר דתי אבל היתה חוויה שאי אפשר לשכוח.

מה יש היום?

סוכות מוכנות

סכך שנראה כמו מחצלת,

(ראיתי מישהו ששם מזגן בסוכה...)

הילדים היום לא יודעים מה זו "שכונה"

אצלהם השכונה היא בפייסבוק.

הם לא בונים שום דבר אלא אם זה ב SIMS

וחופש סוכות...זה אחלה- במיוחד כי יש מספיק זמן להורים לקחת אותם לחו"ל לאיזה סיבובון.

איזה אנשים הם יגדלו?...

 אני בפרץ של נוסטלגיה...אז הנה עוד צמד אדיר שלא נס ליחו.

התחיל רשמית הסתיו- עוד סיבה לשמוח.

חג שממממח.

ג'ני