לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

jenny-זה מה יש


הדרך תמיד לפנינו גם אם לא תמיד היא גלויה. יפה, מעניינת, מפותלת, לא צפויה, מפחידה, מסקרנת, נוחה או קשוחה, מפנקת או מכאיבה - לא משנה מה - אבל תמיד היא שלך!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2011

ה-פ-ס-י-כ-ו-מ-ט-ר-י-!!!


 

 

בזמני לא היה כזה.

כלומר לא במתכונת שזה היום.

לא היה ברור אז שממשיכים ללמוד באוניברסיטה

הרבה דברים נראו אחרת - ואני לא כל כך עתיקה...

בניגוד להורי שמאוד תמכו בנו הילדים ונתנו לנו להתפתח כרצוננו

עם המון אהבה ודאגה

אבל לא עם אמביציה לדחוף אותנו להשגים, ללימודים לקריירה

בניגוד להם - אני הבנתי שאלו דברים שצריך לטפטף לילדים

 

לחזור עליהם כמו מנטרה שלא מניחה

לא בלחץ

ולא כתנאי למשהו

אבל תמיד אמרתי מאז שהיו קטנים והשאלה עלתה

שיש מהלך לחיים - גן- בית ספר- חטיבה- תיכון- צבא- אוניברסיטה.

היום כשהגדולות לקראת סיום תיכון

אני רואה שזה הצליח מצד אחד

ומצד שני - אכן זו נורמה היום

הרבה הרבה יותר ממה שזה היה לפני 20-25 שנים.

 

 

 

 

אז מבין כל השאלות עולה שאלת הפסיכומטרי,

ואחרי ברור מקיף של הנושא, תהיתי לעצמי - מה טוב בזה?

מה בא המבחן הזה לסנן?

האם הוא בא לבדוק את היכולת האיטלקטואלית של הנבדק?

כלומר את היכולת של תלמיד/סטודנט לקחת חומר שאינו מכיר

וללמוד אותו? כמו שנראה לי שעושים בלימודים אקדמאים

או שאולי הם בודקים את הסבלנות שלו? את עומק הארנק של ההורים.

כי מה שקורה עכשיו הוא שקודם כל הולכים ל"קורס"

כלומר משקיעים סכום שבין  4000  - 8000   ש"ח

בקורס שמלמד אותך בסך הכל דבר אחד - "איך לעבור את המבחן הפסיכומטרי"

אין להם שום שאיפה בקורס שהתלמיד ידע יותר מתמטיקה או אנגלית או כל דבר אחר

אלא מלמדים רק את הדברים הרלוונטיים למבחן

טוחנים שעות וסימולאציות רק בלהתאמן על איך לחלק את הזמן נכון ואיך לדעת על איזה שאלות להתעכב.

אחרי שהתלמיד טחן חודשיים וחצי בממוצע בקורס - וכוווווווווווווווולם הולכים לעשות קורס

כי מי יקח סיבון לא לעשות קורס כזה?

ניגשים למבחן

הראשון

למה הראשון? כי סטטיסטית אחוז גדול מאוד בטוח שבבזדמנות שניה הוא ישיג תוצאה טובה יותר.

אז ניגשים לשני

הרוב מוציאים בדיוק אותו ציון או משהו מאוד קרוב לזה.

ואז יש "קורס ריענון" "לא הצלחת לא שלמת"(שאליו מקבלים רק מי שהוציא עד 630 כמובן)

ואפשר לגשת לכמה מבחנים שאתה רוצה

כי יש מישהו שדופק קופה על זה - המדינה? המכונים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם?

ובעצם לא משנה התוצאה - כי תמיד תוכל לחכות 4 חודשים ולהבחן שוב

ולעבוד בינתיים במלצרות או שליחויות או השד יודע מה או לעשות עוד 3 חודשים בהודו

ואז לגשת שוב בתקווה להוציא את ה-700 המיוחל שיעביר אותך את הסף ללימודים הנחשקים.

 

אז באמת שאני תוהה וחושבת מה ההגיון?

מה זה בא לבדוק?

האם זה המיון הנכון ללימודים האקדמאים?

האם זה מקובל בכל העולם בצורה הזו

 או שגם פה המוח היהודי ממציא מחדש את הגלגל?

 

      

  

 

 

 

   

 

 

ועכשיו הזמן להכניס את החמין לתנור...

מחר יהיה יום חורפיוהכי טוב להעביר אותו עם ריח החמין העוטף את הבית.

שבת שלום,

ג'ני.

 

נכתב על ידי , 25/2/2011 19:20   בקטגוריות הורים, חינוך ובית ספר, ילדים, משהו לחשוב עליו, משפחה ודאגות (אותו הדבר), בית ספר  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של jenny10 ב-10/3/2011 11:06




Avatarכינוי: 

מין: נקבה

Google:  jenny10

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjenny10 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על jenny10 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)