למרות שמאוחר אני אנצל את המקום להגיד - חג שמח, עוד לא מאוחר מידי
וחג המופלטות עוד לפנינו
וחופש פסח הבלתי נגמר של בתי הספר -
אני קוראת לזה - מחנה אימונים לקראת החופש בגדול...למרות שהשנה יש לי רק תלמיד אחד
יש משהו באוירת ימי בית ספר שמכניסה את כל הבית לשגרה ברוכה.
היומן השנה כבר מתוכנן עד סוף אוגוסט כבר -וזה ממש מפחיד!
הלהיט שבקינוחי ליל הסדר - אף ליל סדר אצלנו לא שלם בלעדיו.
תוצאות חג הפסח....
אני מכריזה על התנזרות מבצים חודש אחרי פסח - נראה לי שבשבוע הזה אכלנו 3-4 בצים ליום כל אחד בשקלול (שכלול?) המזונות שנכנסו לפה. והצעיר שלי שבררן מאוד באוכל עבר לחביתות משני בצים כי אין מה לאכול...
איזה כיף ששעון קיץ כבר!!!
כל כך הרבה זמן לא הצלחתי להגיע לכתוב.
גם מבחינת זמן אמיתי שלא עמד לרשותי , וקצת , בזמנים אלה בגלל שהראש לא הצליח להגיע לרגע הזה של פנאי ,
להתפנות למשהו שהוא רק שלי בתוך כל הכאוס.
אני מוצאת את עצמי ברגע כזה,
בסוף פסח כמעט,
בסוף מרץ,
בסוף...
השנה רצה ומתגלגלת והשנה במיוחד יש אצלי תחושה של אפסיות(ככה אומרים את זה?)
מול השעון המתקתק,
גם בגלל שהכל היה מוקדם יותר השנה - (פסח באמצע מרץ???)
וגם בגלל שאין לי רגע פנוי והימים רודפים אחד את השני.
הילדים שגדלים מול עיניי
וההורים שמתבגרים.
וחברה שאיבדה את אביה תוך כמה חודשים של מחלה - והוא צעיר מאבי
וקולגה שאביה - איש בן 75 בריא באופן כללי - פשוט נפל ומת
ואנחנו חוגגים ימי הולדת לקטנים - שנעשים אנשים קטנים פתאום(האחיינים המקסימים והאהובים שלי)
יש מי שיגיד - אלה החיים!
ואני אומרת - אלה החיים???......?