מתנצלת מראש שאני לא כל כך כאן בזמן האחרון.
הפוסטים נכתבים מידי יום בראשי ולא מגיעים כמעט אף פעם למקלדת לצערי.
עניינים אישיים בוערים ודחופים
עניינים כלכליים לוחצים
ועוד כל מיני שלא נותנים מנוח אפילו בשעות הקטנות של הלילה.
אבל יש לי תקווה ואני אופטימית ובסוף הכל יסתדר ואולי השגרה שאני כל כך מייחלת למצוא
תגיע....
החיים לוקחים לכל מיני מקומות לא צפויים ולא מתוכננים.
מוזר
כשהייתי ילדה לא ממש ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה "גדולה"
אבל תמיד היו כל מיני מחשבות
אולי לא ממש "תוכניות" אבל מושג כללי כזה.
ואני מנסה להתחבר למחשבות, לתוכניות של הבנות שלי
שמתחילות עכשיו בעצם לחוות את החיים ה"בוגרים"
צריכות להתחיל לחשוב מה עושים בחיים ולמה להתכונן ולכוון
נורא מנסה לראות אם יש דמיון בין התחושות שהיו לי בגילן
למה שנראה לי שהן חוות.
ככה בכלליות נראה לי שאני יותר הלכתי עם מה ש"צריך" ואילו הן חושבות יותר "בואי ננסה"
"אם יהיה טוב נמשיך"
"צריך לבדוק"
בעיקר צריך כנראה לנסוע רחוק כדי להרגיש "בוגר"
לא נראה לי שהיה לי הצורך להתרחק כדי "לגדול".
בגלל המשפחה שתמכה?
בגלל האישיות?
בגלל הזמנים השונים? דור אחר?
ומשהו קטן לסיום - אם כבר הצלחתי לכתוב משהו-
בכל פעם שאני נתקלת בזה אני מתרגזת מחדש.
מבינה את ההגיון כביכול אבל עדיין לא מצליחה להבין איך מתמודדים
למה בבנק אם אני מכניסה משכורת נהדרת ויש לי גם כמה חסכונות - ישמחו לתת לי שרות בלי עמלות בכלל
ריבית מופחתת - אם בכלל
פטור מכל מיני "פעולות פקיד"וכיו"צ
ואם אני מסכנה שמרויחה משכורת מינימום - ולא ביקשתי טובות - כאילו - בחיאת - אני לא מטרידה אותכם עם השקעות באג"ח ומטבע חוץ
או חלילה באיזה מניות -
אני בסה"כ מכניסה משכורת ומושכת אותה ב 4-5 פעולות בחודש -
ועל זה גובים ממני "עמלת מינימום"
ואם הפקדתי עוד צ'ק מתנה שקיבלתי - גם על זה אני אשלם.
בחברת הטלפונים - אני לא יכולה לעבור לחברה מוזלת - כי הם עובדים רק עם כרטיסי אשראי -
ואני הרי באופן עקרוני לא מחזיקה אשראי - הוראת קבע - לא תופס
אז אני נשארת באורנג' שגובים ממני כ-40 ש"ח יותר לכל מנוי - X4 לחודש
זה מה שעולה לי ההחלטה לא להשתמש בכרטיס אשראי
(אגב - החלטה שעוזרת לי כבר 3 שנים לנהל את תקציב המשפחה בלי איבוד שליטה)
בביטוח - אי אפשר תשלומים ללא אשראי
בYES לא מקבלים הנחה על ממירים - ועושים לי טובה שמחייבים בהוראת קבע.
בכלל - ההגיון הזה שאם אתה עשיר ויש לך מלא כסף אז נחייב אותך בפחות כדי שתהיה נחמד ותשאר אצלנו
זה מה זה הגיון דפוק לאללה.
מקווה להגיע שוב בקרוב
מתגעגעת לכתוב
ו...יהיה טוב (פעם)
ג'ני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: