" תקופת הנעורים "

 "את ילדה מטומטמת!!כן זה מה שאת ילדה מטומטמת ,חרשנית חסרת חיים חסרת חברות..!

רק ללמוד את יודעת!! הוא צעק לי

"אני לא אני לא  "צעקתי עליו

"מה את אומרת?!"הוא השיב

"די כבר די ,כואב לי הראש תעזוב אותי כבר !מה אתה רוצה ממני?!מה עשיתי לך ?!"

הוא:"לא עשית שום דבר זאת הבעיה,את רוצה להמשיך בחיים המשעממים הריקניים האלה שלך ?!"

לא עניתי ,

הוא:"למה את שותקת פתאום?"

:"אההההההההה "

קמתי ,פוו איזה חלום..בזמן האחרון זה קורה לי הרבה

לקחתי את הפלאפון מהשידה 3:00

ניגשתי למטבח הוצאתי מהמקרר ת'בקבוק נסטי שתיתי,הלכתי לחדר שכבתי על המיטה מביטה על הקיר ושוקעת עם עצמי במחשבות

'אני באמת משעממת 'חשבתי 'אני לא יכולה להמשיך ככה לכולן כבר יש חבר הן כל ראשון ושני יוצאות עם חברים שלהן מבלות ,ואני? תקועה בבית וחיה על ויוה (בטלוויזיה,ערוץ טלנובלות),

וככה עם המחשבות נרדמתי

---

טררררררררררר' טררררררררר '

אני:"אוח השעון המעורר הזה איפפפ "

קמתי עשיתי את כל הדברים של הבוקר וחשבתי על החלום שהיה לי 'מוזר'

החלטתי להתחיל בשינוי שחשבתי עליו אתמול בלילה

אספתי השיער לקוקו גבוה החלקתי את הפוני

התאפרתי  מעט,התלבשתי וירדתי למטה

"בוקר טוב" אמרה לי אמא

"בוקר" השבתי לה

"תגידי מה עם אלמוג?" שאלתי

"מחר הוא בא הביתה" אמרה

"אה..זהו כי מלא זמן לא ראיתי אותו "(:

"כן אאהה "

*ואם לא הזכרתי אלמוג הוא אחי הגדול ,בצבא = ]

לקחתי את התיק שמתי על הגב לקחתי שוקו מהמקרר ויצאתי לכיוון בצפר

"יום טוב בה ביי  "אמרתי לאמא

"ביי חמודה"

התקשרתי לאלין -"אלין רדי "

"יורדת " אמרה

היא הגיעה

"בוקר טוביק"

"בוקר טוב"

"מה קורה? מה פתאום התלבשת ככה? לא אמרנו שחוזרים ללבוש הרגיל?"

"כן בערך,אבל עזבי אותך בגדים "עניתי

"מה עם עידן?"שאלתי

"הוא מתעלם וגמאני עושה אותו דבר"

"את עדיין דלוקה עליו?"

"לא יודעת" :/ ראו עליה שהיא מבולבלת

החלטתי לא לספר לה מה עם רוני ,ושאם אראה אותו אנסה כבר להתחמק

הגענו לבצפר וראינו על הדשא את ענבל ועידן מדברים ...

"מממ תגידי מה יש להם לדבר?" שאלה אותי אלין

"אין לי שמץ" עניתי "אבל מותר להם לדבר את יודעת הם בסך הכל ידידים" המשכתי

"כן ברור "חייכה

 " בוקר "קפצה עלינו מירי

"איזה חיוווווכי?מה קרה?"שאלה אלין

"סתם אסור להיות שמחה?"שאלה ועשתה כאילו פרצוף עצוב

"סתם צחקנו "נתתי לה נשיקה בלחי גם אלין ,והמשכנו ללכת

"היי חכו לי חכו !"ככה אתן נוטשות אותי "צעקה לנו מירי ורצה מהדשא אלינו

עידן הסתכל על אלין והלך ,כנראה לכיתה

"מה המצב?"שאלה ענבל

"הכל טוב"אמרתי

"בסדר"הוסיפו אלין ומירי

 *צלצול*

כל אחת הלכה לכיתה ,התיישבתי במקומי שיעור תנ"ך

המורה ליאורה הגיעה נכנסה לכיתה והתחילה לקרוא שמות

"אז נתחיל בשיעור ,אז ככה קראנו את שמואל ב' פרק א' " אמרה

"ונתתי לכם שיעורים ,אז מי קורא את שאלה מס' 1 ?"

"אני רואה שאין מתנדבים" אמרה

אף אחד לא השמיע ציוץ

"ובכן אני מסיקה מכך שכולכם הגעתם מוכנים לשיעור עם שיעורי בית" שקט היה בכיתה

"את נורא שקטים היום ,מוזר אין שום בעיה ,אם אף אחד מכם לא מתנדב להקריא שיעורים עכשיו בוחן"

"ממממה ?! למה מה קרה ? "נשמעו צעקות בכיתה

"אז מה הגעתם להחלטה?"שאלה

כולם הפנו את מבטם אליי..

"ליר את רוצה לקרוא לנו אולי?"שאלה אותי

'למה דווקא אני ? חשבתי ,ונזכרתי בחלום ובהחלטה של אתמול"

"לא "עניתי לה

כולם הפנו את מבטם אליי ולא הסירו אותו ממני

"מה חתימה ,מישהו?" צעקתי

"כןןן ליר הסלללב "גיחך 'הבדרן של הכיתה' וכתגובה הכיתה צחקה

"מה הבעיות שלך?" שאלתי

"לי אין בעיות לעומתך כפרה?"ענה

"מה זה כפרה ?מה אני אחת החברות הפרחות שלך?"

"לא יודע"

"ליר ודני !!!!!!!!!!!!!!"דפקה המורה צרחה "אתם רוצים להמשיך בשיחה המרתקת שלכם?לא פה!"

שאלה וענתה לעצמה

"דני ,מה עובר על אמא ש'ך?" שאלתי אותו לא מתייחסת (פעם ראשונה יש להזכיר) לפרצופה הכועס של המורה.

"הלו עד לאמא שלי ?מה קרה פתחת ת'פה?"קפץ ממקומו

"שב שב בלול,אם לא היית מתערב זה לא היה קורה" אמרתי לו

"מה ליר נפתחנו?" (חחחחחחחחה ואאללה נדבקתי ,עזבו בדיחה אישית.)

"גברת ליר ואדון דני!"תעופו מיד מהכיתה שלי"אתם לא חוזרים לפה בלי פתק מהמנהל"

קמתי בלי להתווכח אפילו ויצאתי מהכיתה,שמתי לב למבטה המופתע של ענבל לפני שיצאתי מהכיתה

ואחרי "אדון"דני

הלכתי לכיוון המזכירות ובכניס לחדר המנהל היה ספסל ועליו ישב ילד מי"א ישר זיהיתי אותו הוא מהכיתה של אלין

"הי הי עצרי רגע" אמר לי

"מה אתה רוצה אין לי עצבים לאף אחד עכשיו?"

"הופה לא ידעתי שאת כל כך עצבנית,דווקא את לא נראית?"

"טוב ,נו מה "נרגעתי מעט,בכל זאת הוא לא אשם המסכן

"את חברה של אלין נכון?"

"כן" עניתי

"איך קוראים לך "שאל

"ליר ,ולך?"

"ירון "השיב עם חיוך

"אז מה את עושה פה?" שאל

"סתם רבתי עם איזה מוגבל מהכיתה שלי ,והמורה שלחה למנהל ,ואתה?"

"סתם המורה המופרעת הזאת שלי ,יש לה הפרעות זאתי,כל היום,'ירון פה ירון שם' "חיקה אותה מה שגרם לי לצחוק

"קיצור "עפתי אליו

נכנסתי אל חדר המנהל

שנכנסתי דני היה שם כבר ,כניראה סיפר כבר הכל המלשן

"גברת ליר,מה גרם לך להתעקב כל כך הרבה זמן,עסוקה?"

"המנהל ?אני חייבת לענות?"דני היה בשוק

ת'אמת?לא ידעתי על הצד הזה שבי אבל וואלה?דווקא מגניב

"מה לכם המורים מותר להתעקב ולנו לא?אה מה שונה?וואלה יופי מה זה הבצפר הזה?"הוצאתי את מה שהיה לי על הלב

"גברת יקרה ,עם לא נאה לך את מוזמנת לפנות לבצפר אחר"אמר ונשמע נימת כעס מקולו

"גברת יקרה ,עם לא נאה לך את מוזמנת לפנות לבצפר אחר" חיקיתי אותו

"גברת ליר ,מה זה כך לא מתנבגים בבית ספרנו"

"ממש"סננתי

"אני לא מוכן להמשיך להתווכח עמך "חתם על פתק "שהמקרה לא יחזור על עצמו"

טוב יצאתי "ואתה דני שב פה "

החלטתי שאני את היום הזה סיימתי יצאתי וירון עדיין היה בחוץ ,אז אמרתי לו בי ויצאתי"

שלחתי אס אמ אס לענבל :'הלכתי הביתה '

הגעתי הביתה הוא היה ריק אכלתי ועליתי לחדר והתיישבתי על המחשב

כעבור שעה הפלא צלצל :'אליני מחייג אלייך"

עניתי "אליני מה קורה?"

אלין:"ליר מה שמעתי עלייך?לא מתאים לך" כעסה טיפה

אני:"אני רואה שהשמועות רצות ..מי סיפר?"

אלין:"ירון,והוא ביקש על הדרך תמספר פלא שלך ,ונתתי לו "

אני:"אה או.קיי"

"את יודעת דווקא לא מתאים לך להתנהג ככה,מה קורה איתך?"

אני:"עזבי אפילו אני לא מבינה את עצמי,נמאס לי להיות כ"כ שקטה"

אלין:"כן אבל לא צריך להגזים,את לא ילדה מופרעת!"

אני:כן את צודקת,לא יודעת מה קרה לי.. "

אלין:"לא נורא,לאמרות שלפעמים מותר להשתעשע" ושמעתי אותה צוחקת מעבר לפלא

"טוב ליר אני הולכת לאכול,ביטלו לנו שעתיים אז הלכתי הביתה"

אני:"טוב אלין יאללה ביי בתאבון"

בשעה 13:30 התקשרה ענבל וגם היא דיברה איתי פחות או יותר על מה שאלין דיברה איתי

ואני הסקתי מסקנה...

להמשיך להיות אני!בנינו?הכי טוב ,אבבבבבלל : )מותר לפעמים להשתעשע ;)

עד השעה 15:00 הייתי בטלוויזיה והמחשב ואז אמא הגיעה..

הלכתי איתה ביחד לקניות

עשינו קניה גדולה כי לא היה בבית כמעט כלום ..

העלנו את הקניות ואז הפלא של אמא צלצל!והשיחה הזאת נשמע שיחה מעניינת ביותר.

אמא:"כן אתה צודק אני נורא מצטערת" על מה היא מצטערת ?חשבתי

"לא אני אטפל בזה" במה? תהיתי

"כן כן זה לא יעבור לה בשתיקה" שיגעה אותי כמה היא מדברת?ועם מי?

"אתה צודק רונן,לילה טוב ומצטערת"

מבטה של אמא השתנה ,

ואני תוך כדי חשבתי'מוכר לי רונן ,רונן רונן מי זה רונן?דווקא מוכר לי...'

"שיט"נזכרתי

'המנהל רונן'  : /

"שיט אה?"אמרה אמא

"גברת ליר היקרה אני אומר לך בכמה מילים פשוטות " אמרה בלחש

"את מרותקת שבועעעע!!!!!!!!"צעקה לפתע

"מה ריתוק ?"

"מה שבוע"

"למה ?"

"איך?"

שאלתי בבת אחת

"כן גברת תלמדי איך מתנהגים!,כל החינוך שנתנו לך וזה מה שגדלת להיות?גורילה?!

צעקה עליי,ואיך?אני חושבת שאין צורך לענות"

"אוי לייייייי" נאנחתיי ועליתי לחדר

החלפתי לפיג'מה וירדתי למטה לשתות מים

 

פתאום הדלת נפתחה ואלמוג נכנס

אני:" " לא היית אמור להגיע מחר?" שאלתי מופתעת

אלמוג:"גמאני שמח לראות אותך אחותי "צחק

חחח צחקתי

"התגעגתי "קפצתי עליו

"אה ותכירי זה..."

פתאום הוא נכנס O :  מה אתה עושה פה?!

הסוף 3> אז מי זה היה לפי דעתכן? תגיבו