טוב, אז.. כן, פתחתי בלוג.

אני לא מאמינה שאני עושה אתזה, אבל אולי זה יעזור לי.. אולי זה יעזור לי להתמודד עם הכל, ולהתחזק.

אז אולי אתם קוראים אתזה וחושבים שאני סתם עוד ילדה מטומטמת שלא חושבת על מה היא עושה ואיך זה ישפיע עליה.

אז יכול להיות, מה קרה ? כולם עושים טעויות, ואני רוצה לבדוק אם זאת טעות בעצמי.

ילד מהשכבה שלי אנס אותי. כמה שקשה לי להגיד את זה.. זה קרה.

אני כולה בת 14, ועברתי דברים שלא הייתי אמורה לעבור בגיל הזה.. אף אחד לא יודע חוץ מחברה אחת, ובתכלס, אין לה מה לעשות כדי לעזור לי..

אני לא רוצה ללכת לדווח על זה, אני לא מוכנה לעשות אתזה, וזה לא מרגיש כמו הדבר הנכון..

החברות שלי מחולקות לשתי קבוצות. זה מטריף את השכל. אני לא יודעת לאן ללכת בכל הפסקה, ואם אני הולכת למישהי אחת, כל השאר נעלבות.

נמאס לי, תתבגרו כבר ! 

וכן, אני חושבת שאני שמנה, אני עושה דיאטה שעברה את הגבול, אני עושה צומות עם עצמי, אני מקיאה כשאני חושבת שאני אוכלת יותר מדי..

ואולי אתם אומרים עכשיו שזאת טעות.. אבל בשבילי, זאת דרך להתמודד, כאב פיזי משכיח ממני כאב נפשי.

אז.. מה אתם אומרים שאני צריכה לעשות ? 

אני פשוט לא יודעת איך להתמודד יותררר !