ונמאס לחיות בתוך בועה, לחיות בתוך חלום,
ולא לדעת מה מחר, מה אתמול, ומה היום .
היא רוצה לנצור רק מה שטוב ולדעת היטב לבחור,
היא רוצה לנדוד הכי רחוק ולא להביט לאחור .
בתוך קופסא קטנה, ילדה שומרת את הכל
היא אומרת "כלום לא קרה" ומחכה שיעבור
אבל בפנים עמוק כואב ושומדבר אינו חולף
והיא רק רוצה ללכת למקום יפה, הרחק ...
"על טעויות לא חוזרים" היא שבה ואומרת
"טעויות רק פעם אחת עושים" לעצמה היא מלמלת .
ומיד היא שוב טועה תמיד באותה הנקודה
ועושה את הבחירה שבשבילה תמיד הכי שגויה ...
ונמאס לחיות בתוך בועה, לחיות בתוך חלום,
ולא לדעת מה מחר, מה אתמול, ומה היום .
היא רוצה לנצור רק מה שטוב ולדעת היטב לבחור,
רוצה רק לנדוד הכי רחוק ולא להביט לאחור .
הרי לאף אחד לא באמת אכפת מה קורה בפנים
כולם עושים עצמם כאילו מאמינים לחיוך שעל הפנים
אז היא זורקת עוד חיוך נדוש, סתמי, חסר פואנטה
כדי שיסתיר את הילדה שמבפנים מזמן כבר מתה .
היא שואפת עמוק פנימה לא ללב, אלא לריאות
והיא רוצה להביט אבל היא מצליחה רק לראות
ודווקא שם כשהיא בין כולם היא מרגישה הכי לבד
כי בין רבים אין אף לא אחד שיבוא ויושיט לה יד .
ונמאס לחיות בתוך בועה, לחיות בתוך חלום,
ולא לדעת מה מחר, מה אתמול, ומה היום .
היא רוצה לנצור רק מה שטוב ולדעת היטב לבחור,
רוצה רק לנדוד הכי רחוק ולא להביט לאחור .
ברגע אחד מחליטה להתחיל הכל מחדש
לשכוח את הרע ולהפוך כל רגע למתוק מדבש.
יוצאת לדרך חדשה ובידה קופסה קטנה
אבל היא לא שומרת שם הכל, רק את מה שהיא רוצה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
