די כבר .אני רוצה שזה יפסיק .
אני רוצה שיפסיק לכאוב סתם ככה בלי סיבה.
אני רוצה להיות מאושרת כמו שאני אמורה באמת להיות, כמו שצריך להיות .
עד שהכל מתחיל להסתדר לי.. אני מתחילה להתפרק .
נמאס לאכול ולבכות, ואז להקיא..
אבל מצד שני.. אני לא רוצה להפסיק להקיא.
אני רוצה להיות רזה, שהעצמות יבלטו במותניים, שהירכיים יהיו קטנות, שהבטן תהיה שטוחה.
ואוו מה הייתי נותנת בשביל שהבטן שלי תהיה שטוחה, ארוכה, יפה ...
אבל לא. אני שמנה שמנה שמנה שמנה שמנה !!!!
סוףסוף הצלחתי להקיא. ואין מילים לתאר את ההרגשה של אחרי שמקיאים.
ההרגשה הכי טובה בעולם!!
מין ריקנות טובה, כאילו היטהרות מכל האוכל והשומן שהכנסתי לגוף שלי.
אני רוצה להפסיק, אבל לא.
זה רע, אני יודעת שזה רע, אבל זה גם כל כך טוב!
אני כ"כ מפחדת לומר את זה... זה נהיה אמיתי אחרי שאומרים את זה.
אנה ? welcome to my life !
btw- הלכתי להתאבד כי אמא שלי הרגע גילתה שהברזתי בערך כל השבוע מבצפר ...