תוהה במרחביםעוד אין לי ממש תיאור |
| 8/2009
 קררררר לי
מפתיע לא?
ככל שאני יורדת במשקל, קר לי ותר. אומרים שזה נורמלי. אבל איך זה נורמלי כשקר לי כל כך כשבחוץ חם כל כך?
אני בכלל אוהבת קור, ככל שקר יותר זה יותר טוב. אבל אני אוהבת קור כי הכי כייף זה להתכסות באיזה פוך נעים ולהרגיש חום של גוף. או שלי או של מישהו שלידי. אין עכשיו מישהו לידי, אז מסתפקת בשלי, רק ש......
חום הגוף שלי מזייף. לא מתחמם. אז קר לי!
עוד שישה שבועות אני בלונדון, איך אני אצליח להתחמם שם? אני אוהבת את הקור שם, את האפור, את התחושה שאתה יכול לעשות מה שבא לך ולאף אחד בכלל לא אכפת כי לאף אחד לא חשוב שם מה מישהו אחר עושה.
יוצא פוסט קצת מבולבל, אבל כזאת אני, מבולבלת.
| |
די
שוב הוא קורא לי.
שוב הוא לא יודע מה קורה איתו.
שוב הוא מאוד מעריך אותי, רוצה אותי, יש חיבור.
אבל שוב, הוא עדין מבולבל, עדין לא במקום משלו, לא רוצה לפגוע.
כאילו אתה לא קולט שאתה פוגע כל פעם מחדש כשאתה עושה את השיחה הזאת?
אתה רוצה? תרצה עד הסוף?
לא רוצה? תניח לי בשקט!
הרי שום דבר לא יהיה עד שתחליט שאתה כבר לא מבולבל. הייתה פעם נהדרת, היא לא תחזור שוב.
לא מחפשת יזיזים. האמת לא מחפשת כלום. רק רוצה לאהוב גבר, ולהרגיש נאהבת בחזרה.
מעבר לזה, באמת לא חסר כלום. יש משפחה, יש מקום להניח את הרגלים.
תניח לי!
| |
|  כינוי:
שוב תוהה בת: 56 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
