אני חושבת שהגיע זמן המנוחה שלי.

זמן לשים את הרגליים על השולחן.

לא להבהל. לדעת שזו רק הפסקה. יזומה (*עלק. ראי משפטי המוקטן הבא). ושאני אחזור למסלול.

(רציתי להגיד: "לדעת שזה הכל בשליטתי, וכשארגיש מוכנה אחזור לאינטנסיביות", אך פתאום הבנתי עד כמה שהמשפט הזה לא רלוונטי...)

לתת למוח לנוח. לעכל את כמויות הידע הגדולות שבהן הוא נתקל בחודשים האחרונים.

לתת לגוף לנוח. לעכל חוויות רגשיות מאוד שונות וחדשות ומיוחדות עבורו שבהן גם הוא נתקל בחודשים האחרונים.

לנוח.

ותזכורת לעצמי