גיליתי שקצת קשה להפרד מהרגלים/מחשבות שאינם רלוונטיים יותר. שאינם תורמים. ושאני יודעת כי אינם נכונים עוד.

הנחמד הוא שאני מסתכלת עליהם מהצד. לא מתרגשת מהם. (כמעט ו)לא נסחפת אחריהם. נותנת להם ביטוי.

מתישהו יימאס גם להם. אז הם פשוט יילכו. הם יבינו שהם מיותרים, ושלא מתרגשים מהם יותר.

יאללה. ביי.