איזה הרגשה מוזרה.
בימים האחרונים הרגשתי מוזר עם עצמי,כאילו שאני זה לא אני.
הרגשתי שאני בלי החברים שלי זה לא אותו דבר,ואני אסביר:
אז ככה,לפני כמה שבועות התחלנו לעבוד אצל אמא שלי במשרד (אני וחברים שלי).
כשהגעתי ביום הראשון ,הגעתי לבד.
עבדתי לבד כמה שעות,הייתי די שקט ולא הכי דומיננטי עד שחברים שלי הגיעו,וזה הוציא ממני את אלון האמיתי-או לא אמיתי.אבל אלון אחר בטוח.
בעזרתם,או שלא, הצלחתי להתחבר עם ילדים שם וממש נהנתי בעבודה.
ופחדתי מהעובדה שמה היה קורה אם לא היית עובד איתם.היית אותו אלון?מה יקרה במקמות אחרים?זה טוב או רע?
אחרי כמה שעות של מחשבה פתחתי בפייסבוק את העוגיית מזל היומית שהביאה לי טיפ ,שהיה במקרה תואם למצב:
"You need only to understand that it is
not necessary to understand, but only to enjoy."
ובעברית:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: