אוף. ציפיתי שזה לא יגיע לעולם. ארוחת חנוכה המשפחתית. חבורה של משוגעים יושבים בקורת גג אחת ומדברים בעיקר על מין שמשולב עם טיפה דיבורים עלי. אמא שלי כמובן הפיצה שיש לי חבר עכשיו, קוראים לו גיא, ואיכשהו הוא נראה נהדר (עם תוספת של "מה הוא לעזאזל מוצא בה?!"). החלטתי לאור הארוחה ולאור ריכוליה של אימי - אני צריכה להראות מושכת מהרגיל כדי להרשים את כולם (בעיקר את דוד חני, שבטוח שאם אני ימשיך להראות ככה אני יעבור לקיבוץ שלו ויתחיל לעזור לו לחלוב את הפרות). השאלתי מחברתי הטובה גילי שמלה לבנה מדהימה ממדריד. כל מה שהיה לגילי להגיד על השמלה זה: "אוי! את פשוט מהממת! אם את הורסת אותה אני מזיינת לך את הצורה חמי" ועכשיו, כמובן, איך זה לא קרה לי עד עכשיו (חוק מרפי מזורגג) - לפתע קמתי בבוקר וראיתי מחזור. אז זה היה המצב - בחדר ממול נמצאת שמלה מהממת שמחכה להתקע עלי לכל הערב, ואני מדממת כמו פרה בחדר השני. לא יכלתי לסכן את השמלה (כי הגעתי למסקנה שהיא הכי יקרה בעולם הזה, אפילו יותר מהמלכה) אז נאלצתי ללכת עם שמלה שחורה שקניתי מאיזה חנות פלצנית לעיצובים. אני מודה - הופתעתי שיש לי בגד יפה בארון, כי בדרך כלל יש לי רק סחבות וכובעי רחצה שמעולם לא הבנתי איך הם הגיעו לשם. ביקשתי מגילי לשים לי לק (כי אין לי מושג איך שמים. ובכלל - אני לא מבינה מה בנות אוהבות לטפח את עצמן. זה נורא. אם מטפחים אותי - אין לי בעיה. אבל אם אני צריכה לטפח את עצמי - כאב ראש גדול, עזיבת הכל באמצע,גם אם צבעתי חצי ציפורן, הליכה לגיא לשחק בXBOX) אז עשיתי מחליק, כי לאחרונה אני נראת כמו אשת מערות (ראו כל פוסט קודם כדוגמא) שמתי חזיית פוש-אפ מאוד מאוד גדולה, והתאפרתי. האומנם נראתי טיפה כמו זונה, אבל התייחסתי לזה כדבר חיובי.
יש לנו ב30 מסיבת סילבסטר או משהו כזה, ואחרי שאתמול הלכתי עם גילי ונטע לסרט "סילבסטר בניו יורק" (רק כי נטע חולה על ליה מישל) הגעתי למסקנה - לא תיהיה לי בכלל את רוח החג. מספיק שגם לא חוגגים את זה ביהדות, אני גם תפוסה. וזה החסרון בסילבסטר. לא מוצאים מישהו להתנשק איתו. בכל הסדרות והסרטים תמיד זוג שרק הכיר ומתאהב מתנשק בסילבסטר, או סתם רווקים חרמנים. ועכשיו גם גיא כנראה נוסע לאילת, ואני סתם אשאר בבית כמו רווקה זקנה. כי מה הטעם ללכת למסיבות בלי החבר החתיך שלך שכל הבנות מקנאות וחולמות להיות במקומי?
המשך יום נהדר וחגיגי, חמוטל, שבעת כתיבת הפוסט מנסה בכוח לשכנע את אחותה הקטנה והערומה כרגע לא לקחת את הצב הגוסס שלה איתנו לארוחה.
נ.ב - מסקנות שהסקתי היום- יש לי בגד נחמד בארון. חוץ ממני בערך - אנשי ישראבלוג בדרך כלל אובססיבים לחתולים ובנוסף בי-סקסואלים אני לא היחידה ששופטת בלוגים על פי האייקונים שלהם יש לי חבר חתיך השיער שלי הפסיק לגדול. בחיי. הלוואי שבאורך פלא הוא היה צומח עד לאמצע הגב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hmotal30011