הבלוג של חמוטלי (:

כמה דברים שקרו השבוע:
- לא הלכתי לבית ספר כבר שלושה ימים והמחנך שלי רוצה להרוג אותי. פשוט אין לי כוח לבית ספר.
- התחלתי לעשות סקאווטים, ואני מכורה. בכל רגע שיש לי אפשרות אני עושה. (זה הגיע למצב שהלכתי עם חברות לסרט אתמול וכשחיכינו למונית בשיא הקור התחלתי לעשות את זה מול 40 אנשים מסביבי. אבל למה זה לא משפיע בשום צורה על התחת שלי? סתם יש לי שרירים כואבים.
- קצה האגם זאת אחת הסדרות הטובות שראיתי. הבחור שמשחק שם עם אליזבת מוס מהמם. (Thomas M. Wright)
- לצופי גוסיפ גירל - קשה לי להחליט עם דן האמפרי ממש ממש חתיך או נראה כמו בובה מפחידה. 
- בחיים לא הייתי כל כך עצובה. זה ממש מעצבן.

אז בהיותי רווקה חדשה גיליתי דברים חדשים על עצמי ועל הגברים שאני נמשכת אליהם. בעיקרון הם צריכים להיות מוזרים מאוד\צנומים וגבוהים\חסרי בטחון. אני לא יודעת למה זה כל כך עושה לי את זה.
גילי עובדת באולם אירועים ובאתי לארח לה חברה אתמול. עובד איתה בחור חמוד ביותר שכל הנתונים למעלה נוכחים אצלו. התחלנו לדבר, ומסתבר שהוא מתוק ברמות וממש אינטילגנט. החלפנו מספרים, וכשהוא הלך גילי הסתכלה עלי במבט כועס.
"מה את רוצה?" שאלתי אותה.
"מה את עושה לעזאזל?"
"אוי גילי תעזבי אותי. אני יודעת בדיוק מה את הולכת להגיד אז על תתחילי עם זה אפילו."
"באמת שאין לי מושג מה את עושה, ולא נראה לי שאת בעצמך יודעת. תטפלי קודם עם העניינים עם גיא."
"גילי, תפסיקי להזכיר את השם שלו כל פעם שאנחנו מדברות."
"תעשי לי טובה. מתי פעם אחרונה שכבתם? אתמול?"
"גילי, את אף פעם לא היית בסיטואציה הזאת. את לא יודעת איך זה, אז בבקשה תפסיקי לבקר אותי כי אין לי כוח לזה."
"חמוטל." היא התיישבה לידי ושמה את היד שלה על הכתף שלי. "את יודעת שאני רוצה רק בטובתך ואני אוהבת אותך מאוד. אם תמשיכו עם זה את יודעת ששניכם תפגעו בסוף."
הנהנתי ואז התחלתי לבכות. ראיתי שהבוס של גילי מסתכל עלי מהצד במבט מוזר ולא הבין מה אני בכלל עושה שם, אבל לא היה לי אכפת.
אוף נו, הרגישות שלי בזמן האחרון נוראית.

אני מצטערת על הרגישות יתר שלי. החורף מכניס אותי למצב בכייני. מבטיחה ליותר חיוביות מעכשיו.
אוהבת חמוטל.