לבן אדם שהרס לי את החיים .
אני רושמת את זה דווקא פה כי אפחד לא מסוגל להקשיב לי בצורה נורמאלית . בערך אפחד .
אין לי כבר למי לפנות לעזרה, ופשוט נימאס לי להחזיק את כל הכאב שלי בבטן, אני רוצה ליפרוק את זה החוצה .
זאת עובדה כ"כ מעציבה שאני אהבתי, ועדיין מרגישה אלייך משהו . נימאס לי כבר מהכאב התמידי הזה .
אני שונאת כ"כ את השנה המזדיינת הזאת, שונאת את העקשנות שלי, שונאת את העובדה שבכלל הכרתי אותך .
לא ראיתי בחיים בנדאם כ"כ צבוע ודוחה כמוך, יש בך פשוט יותר מדיי חיסרונות . יותר מדיי .
אתה לא יודע לאהוב בן אדם באמת . אולי אתה לא שם לב לזה, אבל יש לך חברה חדשה כל שבוע .
אתה חתיכת שקרן ונצלן שלא מתחשב ברגשות של אחרים . לפחות היית לוקח את עצמך בידיים, ולשם שינוי,
מדבר אתי ברצינות ומראה קצת אכפתיות במקום ליכתוב לי - " מצטער . אולי כשאני והיא ניפרד , ועם את תרצי , זה יצליח " .
אני ניראת לך כמו זונה למכירה ? סליחה ? אני לא כמוהם . אני אחרת .
אני מאד מרחמת על עצמי, שדווקא מכל האנשים בעולם התאהבתי דווקא בך .
אני כזאת מסריחה דאיימ >.> . אני מקווה כ"כ להפסיק לאהוב אותך כמה שיותר מהר . אני יודעת שאני לא אצליח לישכוח
את הכאב שגרמת לי, אבל גם עם אני יישכח חלק קטן, זה מאד יעודד אותי .
כל הדמעות שלי, כל הרגשות אשמה, כל הנסיוות לנסות לדבר איתך .. זה בהחלט ביזבוז ייקר של זמן .
אני לא יודעת למה אני כזאת סטומה . אני פשוט לא מאמינה שככה אני השפלתי את עצמי מולך . אני פשוט מתביישת בעצמי .
אלוהים ישמור כמה שאתה זבל . אני חייבת כבר להשתחרר ממך .
נימאס לי כבר שאתה רודף אותי לכל מקום . דיי דיי דיי ! , נימאס לי כבר שאתה נושא לשיחה אצל כל האנשים שאני מכירה,
נימאס לי שאני כ"כ מקנאה בה, נימאס לי שאינלי את הפאקינג אומץ להגיד לך את זה, נימאס לי מהכל .
מצדי, לך תזדיין עם כל השרמוטות האלה שלך, כי אתה לעולם לא תוכל לילמוד לאהוב מישהו באמת . זאת דעתי .
אני בהחלט מצטערת על זה .. אבל פשוט הרגשתי שאני חייבת ליכתוב את זה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
