MyBlog

אני מתה, מתה, מתההה! לא יכולה לזוז!

היום עדנה (דודה שלי) החליטה שבא לה לקחת אותנו למסעדה כזו של "אכול כפי יכולתך" ברעננה. כבר היינו שם פעמיים או שלוש, ואני אוהבת את המקום הזה, אז שמחתי.

נסענו בשלוש מכוניות: אמא, תמיר, דניאל ועדנה במכונית של עדנה, אני, איתן, סבא וסבתא באוטו של סבא וסבתא, ודוד שלי באוטו שלו.

עם כל הסיבוכים בדרך ועם כל הפעמים שאיבדנו אחד את השני הגענו לשם רק באחת, ועד שאכלנו כבר היה שתיים. אני כבר הייתי לגמרי מבואסת ורעבה (אולי זה בגלל שמהארוחת צהריים של אתמול עד אז אכלתי רק אגס..) וכשאני רעבה אני לא נחמדה.. חח

בקיצור, קיבלנו מקום וצלחות, וישר התחלנו לאכול. כולם היו רעבים אז יצא שלכל אחד הייתה צלחת מפוצצת לגמרי וזללנו הכל בחמש דקות..

אני לגמרי התחרפנתי אז התחלתי לאכול בלי להתחשבן- משמין, לא משמין? מה אכפת לי!

ועכשיו אני כלכך מתחרטת.. מפוצצת לגמרי. ניראלי העלתי בערך 5 קילו רק מהשעתיים האחרונות.

לא.. מצליחה.. לעכל..

חחחחחח

צריכה לסדר את החדר (התבלגן שוב..) =\

ביי ביי =]

היי!!! P:

זוכרים את מאי מהפוסט הקודם?.. זאת שהייתה לה יומולדת? אז היום היה התאריך האמיתי שלה (מזל טוב :)) והיא לקחה אותי, את הילה ואת גל לממדיון :).

אני חייבת להודות שבחיים שלי לא הייתי בפארק מים עד עכשיו. (אמא שלי אומרת שהייתי כשהייתי ממש קטנה אבל זה לא נחשב כי אני לא זוכרת כלום..).

חשבתי שיהיה רגיל והכל, במיוחד כשמאי יכולה להיות לפעמים ממש מעצבנת. אבל לא- היה ממש כיף!

עלינו על כל המתקנים התחרפנו וצחקנו המונהמון :)

הכי מצחיק היה כשעשינו את המתקן הלבן המפחיד עם האבובים ומאי לגמרי השתפנה, אז כשהאיש שעבד שם בא לדחוף את האבוב שלהן היא מתחילה לצרוח: "לא, אל תעשה לי את זה, אני אהרוג אותך! ישלי יומולדת, רחמים!" ואז הוא דחף אותן וכשהן היו למטה הוא צעק "היי!" ומאי הסתכלה ואז הוא אמר "מזל טוב!" זה היה פשוט קורע D;

בקיצור היה ממש ממש כיף וסתם רציתי לחפור ולהשוויץ קצת.. חחח (סתם :))

~ הילה היה ממש כיף ואני לעולם לא אמחק את הוידיאו שלך. לעולם! ~

היי.. =]

זוכרים את הפוסט של "לא סגורה"? כן, אז היום פגשתי אותה ואני כן סגורה. אני שונאת אותה שוב.

כל פעם שאני פוגשת אותה היא כלכך מתנהגת כמו איזו ילדה תמימה וחמודה (מה שהיא לא) עם הפוני (המכוער) האסוף הצידה שלה בזמן שרק אני רואה איך היא מנצלת אנשים, מנסה לשלוט בהכל והכי חשוב- להפוך את כולם למגנטים השליליים אליי.

למשל היום- הלכנו לקניון כמה חברות כדיי לקנות לחברה אחרת מתנה ליומולדת ואחרי זה לעשות לה מסיבה קטנה. עשינו את הקניות, בלה בלה, שני מתנהגת כאילו היא לא מפלצת זוועתית, אני רותחת עליה, הכל כרגיל. כשהגענו היא עשתה את התרגיל הקבוע שלה (שבדרך כלל עובד על גל- השפוטה שלה מאז ומתמיד- חוץ מעוד שתיים שהתהפנטו רק השנה).

התרגיל הוא כזה: היא יורדת עליך בפרצוף, משפילה אותך מול כולם ואז כשאתה נותן לה עקיצה בחזרה היא נעלבת וכמעט בוכה ואומרת את הליין הכי נורא שיש: "אבל מה בסך הכל עשיתי לך, נעם? את לא חייבת להיות כזאת מעליבה..". למזלי, עליי זה עוד לא הצליח לעבוד כי איכשהו אני תמיד קוטעת אותה באמצע, יורדת עליה חזרה והולכת מהמקום, אבל ראיתי אחרים וזה ממש ממש לא נעים.

אז היום כשהיינו אצל מאי (זאת שהיה לה יומולדת) היא המציאה משחק (די דבילי, אני חייבת להודות) שלכל אחד יש ציור של מוח עם תאים בפנים ואז מעבירים לאנשים והם צריכים לכתוב כאילו מה יש בראש של מי שהם קיבלו את המוח שלו.. קיצר, בסוף צריך להקריא מה כתבו לך וכמו לפני כל אחד שהקריא היו קצת דיבורים. אז היא מתחילה להתבכיין סטייל "אבל אתם לא נותנים לי להקריא.. זה ממש לא נעים.." ואז היא נטפלת למי שהכי קל לה להשתיק- גל. היא פונה אליה ב"נו גל, זה ממש לא נעים לי שאת מדברת עכשיו.. תנו לי להקריא" ואז בגלל שגל חזרה מחו"ל קצת פחות תמימה מתמיד, תודה לאל היא ענתה לה "נו, אז מה?? דיברו גם לפניי, ולפני כולם" וזה סתם לה ת'פה.. בגלל שלא היה לנו כוח אליה מישהי אמרה "טוב, יאללה, תנו לה להקריא כבר..". ברור שאחריה זה כבר לא היה משנה אם ממשיכים או לא אבל לא היה ממש אכפת לאפחד..

היו עוד כמה הצגות כאלה עד שמתישהו מרוב שבהיתי בה וניסיתי לתכנן איך לרדת עליה בהצגה הבאה כבר בלי לשים לב עברתי ממצב "מאושרת וכלום לא יהרוס לי ת'יום" ל"אדיש לחלוטין. איפה אני?", שזה מצב שהופך אותי לקרציה אמיתית שאיך שפונים אליה לא במקום עונה בעוקצניות, אדישות וחוסר נימוס. זה קורה הרבה בבצפר כשאני רואה איך כולם מכרכרים סביבה בלי סיבה.

היא מכשפה, אני אומרת לכם..!

בכל מקרה, החלטתי שאני שונאת אותה שוב. אבל כזאת אני- לא החלטית.

כבר יצא לי לחשוב שאולי אני מקנאה בה, ואפילו האמנתי בזה כמה פעמים (כי לא משנה מה אני אעשה, אפילו אם אני יותר- היא תמיד תראה איכשהו יותר יפה ויותר טובה בכל דבר ממני לדעתי. תמיד.). אבל היום שמתי לב שזו לא הסיבה, כי היא מפלצת ואני לא. וברגע שיתחילו לקלוט את זה (אם בכלל)- הקנאה שאני נותנת בה ספק תעלם. ועד אז אני פשוט אמשיך לסבול בשקט ולראות את מה שאני הכי שונאת בעולם: את שני, ואת שני מוקפת בחברות שלי.

~ לכולנו יש את ה"חבר" שרק מנסה להיפטר מאיתנו. אנחנו פשוט לא יודעים את זה.. ~

תמיר, אבוי לך אם אתה קורא את זה עכשיו! :)) חחח

                     רואים? אני אופטימית :) יהיה נחמד.

הייתי היום בקניון עם הילה (גיבי) ואפילו שהייתי שם יחסית לא מזמן ממש הייתי צריכה את זה :) רק שהפעם זה היה מן ביקור פתאומי כזה של:

רינג! רינג! (מצלצל הטלפון.. חח)

אני:הלו?

הילה: אמא שלי עוד חמש דקות יוצאת מהבית והיא יכולה להקפיץ אותנו לקניון. באלך?

אני:כן אני בדרך, ביי

ואז באתי ^^

גם בסוף הלכנו ברגל אבל לא חשוב.. חחח

ואפילו שלא קניתי הרבה יצאתי הכי מבסוטה (ושרוטה) בעולם P:

אני יודעת שכבר לא מעניין אותם מה קניתי (כי זה מעורר קנאה. סתם! :)) אבל אני לא מתאפקת :)) קניתי כובע ורוד ממש יפה וגם צמיד ורוד והרשתי לעצמי גם מזרק ענקי עם שוקולד! (ולי ולשוקולד יש רומן בהמשכים..)

קיצר, היה ממש כיף, אפילו שזה בכלל לא אמור לעניין אותכם.. חחח

הברך שלי מתפרקת, הלכתי להבריג אותה חזרה..

* פוסט נורמאלי בהמשך *

ביי ביי D:

היי =]

קודם כל, בבקשה, בבקשה, בבקשה תזכירו לי שנה הבאה ללכת לקניות של בצפר בלי האחים שלי. בבקשה.

עכשיו שהמסר מובהר לכולנו אני אתחיל לספר את סיפורי הזוועה.. חחחח

הלכנו לחנות גדולה כזו, רבע שעה נסיעה מהבית, אני אחותי, אח שלי (הגדול) ואמא. בהתחלה הכל היה טוב ויפה עד שעיכלנו את מה שהלך שם: הכל היה צפוף, הכל מפוזר ולא מובן.. פשוט סיוט.

הקטע הוא שהשנה אחותי עולה לכיתה א' (מזל טוב :)) וזו פעם ראשונה שלה אז מתלהבים.. ולא, אני לא מתכוונת רק אליה, אלא גם לאמא שלי.. חח

עשרים דקות היינו רק על התיק שלה! זה היה נורא! ואחר כך עוד 10 דקות בשביל תיק לאחי הקטן שאפילו לא היה איתנו! ואם זה רק התיק אתם בטח מתארים לעצמכם כמה זמן כל השאר לקח..

היינו שם ארבע וחצי שעות!!!!! חזרנו לאוטו מיובשים, מזיעים, רעבים, עייפים (העייפים לא קשור, אבל בכל זאת היינו עייפים) והרגליים שלנו התפוררו.

אבל לפחות קנינו דברים חמודים

אה! ועוד משהו- היו שם גם חומרי יצירה וכאלה וקניתי מיני-מיני-מיני בובת ראווה (מעץ כזו, שאפשר לשים על השולחן) שמכינים לה בגדים! אני אוהבת לצייר עיצובים של בגדים וגם חלק אני תופרת :) אז קניתי אותה כדיי להכין לה מיני בגדים.. חחחחח

טופ, עד כאן :) מקווה שלמדתם את הלקח שלכם בקשר לקניות של בצפר..  חחח..

XOXO

אגב, קיבלתי תגובות (בעצם בקשות) שאומרות שכדאי לי לשים כל מיני רעיונות של תסרוקות לבצפר וכאלה.. =] אז, דבר ראשון: באתם לאדם הנכון.. חח :) ודבר שני: אני עובדת על זה אז חכו בסבלנות :) אני אשתדל לפרסם את זה עד שיתחילו הלימודים :)

ביי ביי