לא ילדה, עוד לא אישה.

אתמול , ה-27.4.10 , סביבות השעה 18:00.

אני מתארגנת לצאת לחוג. מסתכלת בחלון.

רואה עשן. מורידה את המבט קצת למטה-

הפח שליד פארק גן גולדה, זה שמול הבית שלי, עולה באש. פח ירוק כזה שיש ליד כל בניין.

אנשים עוברים בדרך לגן-גולדה , נעמדים ליד הפח עם הידיים על המותניים, עומדים ומסתכלים.

מבלי לעשות כלום.

ועוד יותר מעצבן, אנשים מדברים בטלפון עם החברים שלהם ומספרים להם מה קורה, ולא עם מכבי האש.

כמובן, מיד הזמנו מכבי אש. אנחנו. שראינו מה שקורה מהחלון.

למכבי האש לקח 8 דקות להגיע. לא, לא היה מדובר בשריפה גדולה, אבל 8 דקות בזמן שריפה - זה גורלי.

אני פשוט כועסת.

כועסת על האנשים שעמדו עם ידיים על המותניים ודיברו עם חברים בטלפון.

כועסת על האנשים שלקחו את כל העניין כאטרקציה (מה מלהיב בזה, מה? שמישהו ניסה להשמיד מסמכים? שמישהו היה מספיק חכם בכדי לזרוק לפח אשפה ציבורי סיגריה פועלת? או, למען השם, מישהו ניסה לגרום שריפה???).

כועסת על מי שגרם למקרה.

כועסת על מכבי האש האדישים.

מה דעתכם?