שעת לילה מאוחרת.
אני נשכב על המיטה המסודרת שלי אחרי יום ארוך של לימודים ושל חברים.
עייף מהחיים, משהו מטורף.
נכנסתי למיטה, הדלקתי טלוויזיה, ראיתי קונאן אוברייאן.
נרדמתי.
חלום.
חלום שחוזר על עצמו, כמה וכמה פעמים בחיים שלי.
בחלום. אני נמצא במקום כלשהוא (שמשתנה מחלום לחלום), ופתאום בלי אזהרה, או משהו שיודיע שזה הולך לקרות, נפתח חור באדמה, אני נופל לתוכו.
נופל בחושך, אין לי שליטה על הכיוון או למהירות, אני נתון לחסדי החושך.
ובסוף הנפילה, אני נופל על משטח קשה, מן רצפת בית חולים כזו.
אחרי נפילה כזו, ציפיתי לדמם, להפצע.. אבל אין כלום.
לא כאב אמיתי ולא כאב בחלום, שום דבר.
אני קם מהרצפה. והולך.
בדרך, אני רואה חברים, משפחה, אנשים.
וכולם מדברים איתי. כולם מנסים לדבר איתי.
ואני מנסה לדבר, שום מילה לא יוצאת מהפה שלי. לא משנה מה אני עושה, או כמה אני אנסה.
המילים לא יצאו. נשארתי חסר יכולת להביע את עצמי.
ואז בד"כ אני מתעורר.
ככה זה קרה באיזה 3-4 לילות בזמן האחרון. החלום חוזר.
שאני מתעורר, אני עוד בהלם. בפעם הראשונה שחלמתי את החלום הזה, חשבתי שבאמת שכחתי איך מתקשרים.
אני לא יודע למה רשמתי את כל זה.
אולי רציתי לשתף אותכם.
אולי רציתי שתדעו על מה אני חולם.
אולי...
ואולי סתם.
Don't you see their bodies burning
Desolate and full of yearning
Dying of anticipation
Choking from intoxication
Don't you see their bodies burning
Desolate and full of yearning
Dying of anticipation
Choking from intoxication
בבלוג זה
בכל הבלוגים
