לכל החברים בט4 ובט5
3 שנים.
3 שנים של התפתחות, של שמחה, של עצב, של אכזבות והצלחות.
3 שנים של לימודים קשים ומפרכים.
אז רק רציתי להגיד לכולכם תודה,(בעקר ליהל וטל המגניבים, כי הם בקשו ככה.) לפני שהכל נגמר.
השנה האחרונה הייתה קשה מאוד בשבילי מבחינת הבית ספר מכל הבחינות:
- מורים קשים מאוד, לא מוותרים,(לא שזה רע כן?)
- ימים ארוכים של לימודים.
- רחוק מהבית, רחוק מהחברים, רחוק מעצמי.
- חוסר תקשורת, עם רבים מכם, ולא רק אתכם.
אבל השנה, הזו הייתה מצד שני גם הדבר הכי טוב שקרה לי בבית ספר הזה בגלל ש:
- סוף סוף מצאתי את עצמי, חברים חדשם, שרובם באו משער הנגב.
- הלימודים הסתדרו, ציונים סבירים, אך לא מעבר לזה.
- הבנתי מי אני, ולאן אני שייך.
- הברזתי פעם ראשונה D:
- מצאתי את החדר המוזיקה, זה בין הדברים היחדים שהחזיקו אותי שם.
חשוב לי לציין, אני לא עוזב סתם ככה, יש לי סיבות, והרבה, כמו למשל:
זה קשה ללמוד 3 שעת מתמטיקה ברצף, בסוף היום, לאחר שעתיים כימיה ושעתיים אנגלית, או 4 שעות של הרצאות חסרת תכלית.
אתם מבינים?
זה לא אתם (טוב נו, זה גם קצת אתם P:)
זה הלימודים, זה פשוט עומס בלתי נסבל,
אז, בהצלחה, ומרווה שתעמדו אתם בקצב,
שלכם,
עוז ברבן, ט4 מופת לשעבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
