אני מתגעגע לכ"כ הרבה אנשים.
אני חייב לשבור את השגרה המשעממת הזו.
הזמנים השתנו.
אנשים והדעות השתנו, כמו מים על הסלע, לאט לאט וביסודיות,
אך חלק מהמים מזוהמים, מטונפים, מלאים בגועל.
אומרים ששינוי זה טוב..
האם זה באמת כך?
ולא זה לא שניהן שוב, לא כמו קרה אצל תומר (בבלוג, לא תומר עצמו, הוא חתיך), זה קורה לכולנו, אפילו לי, רק תסתכלו על עצמכם.
עכשיו, סתכלו שנה אחורה.
מה אתם רואים?
רואים, שינוי, זמן, חברים.
הכל משתנה בסופו של דבר, שום דבר לא קבוע:)
בבקשה בלי נאצה, לפחות לא פה..
-
חבר'ה מהנוע"ל (עדי, יניב, שי וכל מיני חבר'ה שאני לא זוכר שמות וכל אורז) שירצ 3>, ניצן, נוהה, שירן, טל, יהל (קיצר, כל המושבניקים וגם רשל המגניבה) אני שמח שהיה לי העונג להכיר אותכם, אני אוהב את כולכם כ"כ.
ומתגעגע, באמת.
אני לא יודע, הגעגועים חזרו,
וזה חזק ממני.
אני חייב לראות אנשים, חדשים, בקרוב.
או שבעצם הם ישנים?
אני לא יודע ><
אני רק רוצה לראות אותכם :)
-
דרך אגב היה אמור להיות פה שיר,
אבל המחשב שלי דביל.
כאילו. ברקע וזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
