I only wish to become something

טוב קצת פחות..

הפוסט האחרון היה לפני הצבא, עכשיו אני בתוך זה..

אם הייתי כותבת בשבוע הראשון של הטירונות, הייתי כותבת על כמה אני מרוצה, מהכל.. מהמפקדת, מהבנות, מהתפקיד.. מהכל..

אם הייתי כותבת במהלך הטירונות/קורס הייתי כותבת על זה שבגדול.. באלי למות..

כמה שאני שונאת את המפקדת שלי.. את הבנות שם.. את התנאים.. את הכל. אבל מה? אוהבת את התפקיד..

אם הייתי כותבת אחרי הטקס סיום, הייתי כותבת על כמה שאני שמחה להיפטר מכל הבנות שם, מהמפקדת, על זה שאני כלכך מאוכזבת מהמפקדת אבל בכל זאת אתגעגע..

ועכשיו?

עכשיו אני בחפיפה.

אני באיו"ש. פלוגה ח'. חמ"ל ג'למה. כבוד. =].

חזרתי הבייתה מ18/3 ואני חוזרת מחר ל18/3.

קשה לי. קל לי. כייף לי. רע לי. רוצה להיות שם. לא רוצה.

הכל.. הכל עובר..

אם רע ואם טוב..

זה עובר..

הכל עובר..

זה כולה שנתיים.

או יותר.. לא יודעת..

מה שאני יודעת זה שבהקשר לפוסט הקודם- התמונה בחוגר יצאה לא רע... והשיער פחות או יותר מסתדר, ועכשיו, בחפיפה, מותר לי להתאפר=]

ואנשים חדשים.. כן הכרתי.. אבל חברות חדשות? פחות..

אבל אלה שיש לי מצויינות, אז למה להחליף?

להימנע מבלאגנים? לא.. לא ממש נמנעתי.. אבל כזאת אני =] ולשמור על הפה? כן בטח.. רק אני..

מה עוד אני יודעת מאז הפוסט הקודם? שהאוכל של הצבא באמת דוחה! ושדיאטה לא היה קשה לעשות בזמן הטירונות אבל עכשיו קצת קשה לשמור עליה..

ספורט זה לא כזה איכס..

כדי להיות מצטיינת המפקדת צריכה לאהוב אותך.. וכדי שהמפקדת תאהב אותך צריך לא להתחצף אליה בכל הזדמנות שיש..

לבלוט? כן בלטתי.. אבל אף אחד לא באמת הכיר אותי שם.. ככה שגם שמרתי על פרופיל נמוך..

וגם לא התעלפתי שוב מאז הפעם האחרונה.. ככה שהפרופיל שלי הוא עדיין 97 =]

ומה לעתיד הקרוב?

לסיים חפיפה- תודה רבה.

להכיר יותר טוב את הבנות בחמ"ל.

להכיר אנשים מסביב לחמ"ל.

לקבל מדי ב' חדשים.

להשיג קת מאווררת.

להשיג בננה לנשק + חובק + כל שיפצור אפשרי =]

לצאת יציאות נורמאליות.

וברור- לצאת למפקדות/קצונה

ו.. בעיקרון.. להיות מאושרת מהחיים. מהצבא. ולהצליח לסכל כמה אירועים לא יזיק..

בנתיים.

שבוע מדהים שיהיה..

כבר לא רק חיילת.. תצפיתנית!