אני לא מאמינה בלחזור אחורה.
זה לא מקדם אותי.. ולכן אני מאמינה שלא צריך לעשות את זה.
לחזור לכתוב בבלוג זו חזרה אחורה?
-
אולי.. חזרה לעצמי?
-
אני רוצה לכתוב. להקיא את המילים על המקלדת, על הדף, על האייפון..
אני רוצה לכתוב. על כל דבר. רק תגידו מה. אני כבר אכתוב על זה.
בצורה דרמתית או בצורה קומית.
אני רוצה לכתוב.
ספר..?
-
אני מפחדת לשאוף. זו הבעיה.
אם שואפים גבוה.. הנפילה כתוצאה מהכישלון יותר מוחצת.
יותר שוברת.
עדיף להישאר על הקרקע לא?
-
ואולי. לרגע. לפעמים. אני מרשה לעצמי לתהות. אם באמת הייתי מגשימה את עצמי. את החלום.
וואו.
זה מרגש.
ואז חוזרים למציאות.
-
דברים שאני פוחדת להתמודד איתם. ילדה רווקה בת 23 עם מחשבות של אישה נשואה.
פחדים של גדולים. של גדולות.
-
כתבתי "ילדה"...?
-
אני לא יודעת באמת מה אני רוצה מעצמי. מה אני רוצה מהסביבה שלי.
ואולי פה הבעיה.
אולי בגלל זה אני מפחדת לשאוף?
בגלל שאני לא יודעת בוודאות מה אני רוצה.
-
כל חיי חיפשתי אחר ה"הכל לטובה" שאמא שלי חינכה אותי עליו.
כל דבר שקורה. הכל לטובה.
כל עקבה.. כל פספוס. כל כשלון. כל החמצה.
הכל לטובה.
הרבה זמן חיפשתי אחר ה"הכל לטובה" של הנפילה שלי מקצונה.
רציתי קריירה צבאית.
נפילה תהומית זו הייתה. לא נכנסת לזה.
ה"הכל לטובה".
מצאתי אותו?
אולי בכתיבה?
אולי זה ה"לטובה" שלי?
-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
