רוצה שזה יגמר, רוצה לסיים כבר כיתה ט'.

להגיע לתיכון טוב ולהכיר אנשים חדשים. לפתוח דף חדש

כ"כ נמאס לי מהחטיבה, נמאס מהאנשים שבה.

עם כל אחד היסטוריה אחרת- חויות שונות, תמונות שונות מהחיים.

בשנתיים וחצי קרו כ"כ הרבה דברים.

היינו חבורה אחת גדולה, שבה הייתה לי חברה הכי טובה

בכיתה ז' איבדתי אותה, אבל המשכנו להיות חברות למרות זאת.

בכיתה ח' הכרתי ילדה מדהימה שהצטרפה אלינו לחבורה, היינו חברות נורא טובות.

התפרקנו בגלל תקרית לא נעימה שקרתה, איבדתי עוד חברה.

לאט לאט ניתק הקשר בין החבורה והיא התפצלה לשתי קבוצות שהאחת בה נורא מגובשת.

בחלק שלנו, חברה טובה שלי שעברה בדיוק את אותה התקרית הלא נעימה ובכתה איתנו הלכה אליהן.

עוד חברה הלכה.

וכל זה בערך? בשנתיים וחצי

עכשיו? אני מפזזת בין אנשים, אבל לא שייכת לשום חבורה. אז יוצא שאני דיי לבד.

כמה אפשר?

יאללה גם אתם, תחשבו עליי מה שאתם רוצים.

שאני רוצה צומי, שאני תינוקת, שאני חייה בעבר. זה לא מעניין אותי

אם אין לכם משהו נחמד להגיד באמת עדיף שלא תגיבו