פשוט אני!

היי!

שמי שירן ואני בת 22...

יש לי חבר כבר שנה וחצי ובקרוב הוא יציע...הבעיה שאני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה!

אני בן אדם של אהבה מטורפת ותשוקה ללא גבולות ואיתו...איך להגדיר את זה..זה קצת אחרת!

לפעמים אני בטוחה שזה -זה ולפעמים אני חוששת שזו טעות...

האם זה קורה לכולם???

יש גבר אחד..אנחנו מכירים כבר יותר מ3 שנים וכשהכרנו...

אתם מכירים את הסרטים הרומנטיים שכשהעיניים נפגשות הידיים מזיעות ויש זיקוקים באויר?!

ככה זה היה!

נשבעת!!!

אנחנו כ"כ דומים!

שנינו באים מבית ברמה סוציואקונומית לא משהו... שנינו חולמים להצליח, להעניק לילדים שלנו הכל,להיות מסורתיים...

ועזבו את זה שאנחנו משלימים את המשפטים אחד של השני!

וזה עוד בלשון המעטה!

אבל זה לא הסתדר...

הוא היה בתקופה קצת קשה בתקופה ההיא ולמרות שרציתי להשאר...

אז היום יש לי חבר!

ואני והבחור ההוא עדיין ידידים.

רק חבל שכשאני איתו במועדון ובחורות מסתכלות עליו אני מרגישה כמו לביאה...

וחבל שלמרות שעבר המון זמן מאז שהיינו ביחד, בקרבתו אני עדיין מזיעה.

וכאן נגמרות המילים ואני אובדת עצות!

באמת ובתמים איני יודעת מה לעשות!

בשבוע האחרון לא מפסיקות לזלוג הדמעות...

הפתרון הקל הוא לזרוק הכל ולרוץ לזרועותיו!

נכון???

אז זהו- שלא!

כי הוא לא יודע מה אני מרגישה כלפיו!

כי אני לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו!

יש לי חבר מדהים,מבין ובוגר...

שרוצה אותי למרות 1001 מגרעותיי.

איזה עצוב זה שאני כנראה רוצה מישהו אחר!

אני רוצה לדבר עם הבחור...לשאול אותו האם גם לו יש כלפיי רגשות...

אבל איך עושים דבר כזה?

הרי יכול להיות שאני טועה והידידות בנינו תסתיים!

ובכל אופן אני לא בטוחה שאני רוצה על כל מה שבניתי לוותר!

ומה אם זה לא הסתדר?

אתם מבינים עם מה אני מתמודדת?

זו נורה אדומה כ"כ גדולה!

הלוואי שבעצימת עיניים הייתי יכולה להעלימה!