פשוט אני!

היי!

 זו שוב אני,עדיין מבולבלת!

 היום הספקתי לשכב עם בן זוגי, ולחשוב שזו אולי הפעם האחרונה שאהיה בין זרועותיו.

 בערב דיברתי עם יואל (הקללה של חיי) וקבענו לכאורה פגישה למחר בערב,אחרי העבודה. מה אני עושה?! למה אני חייבת לסבך הכל ולא להיות מאושרת עם הגבר שלי!?

 למה אני חייבת לגרום כאב לב לעצמי??

אין לי מושג איך להתחיל את השיחה עם יואל!

 אם לעשות קודם הקדמה, אם לשאול אם הוא מצטער על זה שנפרדנו או למה נפרדנו.

אם ישר לשאול אם הוא אוהב אותי עדיין!

אתם יודעים,לתלוש את הפלסטר במכה.

אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה שתהיה התשובה! לרגע- אני רק רוצה לשמוע "לא" ולהמשיך את חיי בשקט ובבטחה עם בן זוגי,

ורגע לאחר מכן-לשמוע "כן" ולברור בתוך ליבי מה אני באמת רוצה!

לפני השינה, כרגיל, בן זוגי התקשר לומר "לילה טוב".

אמרתי "מאמי,אני אוהבת אותך!" ובאמת לא הרגשתי מזוייפת, הרגשתי אמיתי וטבעי.

אז מה חולף בתוך ראשי?! כ"כ עצוב שאני לא יכולה לענות לעצמי!

מה אני יגיד לכם?! מחר הכל יפתר... או יסתבך יותר! תאחלו לי הצלחה!

למרות שאין לי מושג מהי התשובה הנכונה.