פשוט אני!

היי

אז היום הסתיימה תקופת החגים לשנה זו!

ביום כיפור...שצמתי בגבורה רבה...קראתי את היומן הקודם שלי, של שנה שעברה.

מעבר לזה שנפרדתי מהצבא שזו מסגרת שנורא התחברתי אליה במיוחד כי היה לי בסיס עם דירות אזרחיות,מפקד מדהים וחבר בבסיס במשך כל תקופת השירות,

  בדיוק מצאתי עבודה ראשונה, ודקה לפני שהכרתי את בן-זוגי הנוכחי צויין שם יואל בדמעות,געגועים וציפיות..איזה הזוי שהשנה כמעט וחזרתי על הטעות.

מקווה שהפעם למדתי את הלקח.

בקיצור... לקראת ראש השנה אשתקד איחלתי לעצמי  איחולים... את חלקם מימשתי,את חלקם הותרתי מאחור.

 יצא לי הרבה לחשוב על זה ביום כיפור.

האם אנחנו זוכרים את מה שאנחנו מאחלים לעצמנו לשנה החדשה?

אם לא הייתי כותבת יומן כבר 10 שנים... האם הייתי זוכרת את מה שחשבתי לפני שנה?

האם אנחנו מאחלים לעצמנו בלהט הרגע או באמת מתכוונים לזה?

אז איחלתי לעצמי שאתחיל ללמוד...באמת התחלתי! אך לא את הדבר האמיתי!

אני רוצה ללמוד פסיכולוגיית ילדים..כרגע לומדת מטפלות לגיל הרך.

אני באמת רוצה ללמוד את זה! רק שהדרך עוד ארוכה... יש לי להשלים בגרויות לממוצע 9.3 ושלי אפילו לא נושק לזה!

יש לי לעשות פסיכומטרי..שרק מהמילה עוברת בגופי צמרמורת...ואני צריכה להגיע למינימום 650 נקודות.

אבל בנתיים אני חיה מיום ליום...

לא יודעת אם זו הדרך הנכונה אבל זו הדרך היחידה שאני מכירה.

רק בעוד כמה ימים אתחיל את השנה+ של הלימודים.

החיים זורמים...נקווה שבמסלול הנכון!

אז השנה אני מאחלת לעצמי להמשיך לאהוב..את עצמי, את אהובי.

מאחלת לעצמי יותר שמחה מעצב,שאצליח לשמח את הסובבים אותי כמעט כמו שהם משמחים אותי!

מאחלת לכם יותר תמימות מדעת, יותר שיקול דעת כי כמו שמסתמן אנשים כאן איבדו מעט את השפיות..ואם לא את השפיות אז כל צלם אנוש!

תהיו מאושרים אנשים! זכרו שהחיים קצרים! החיים בנויים מרגעים..גם עצובים, גם שמחים...אז למה לא להיות יותר מאושרים?!

זהו להפעם!...

אוהבת