אני יודעת שלא הייתי פה מלא, חשבתי על לסגור ולפתוח באמת בלוג אנונימי לגמרי ( זה היה אמור להיות כזה, אבל אני די בטוחה שמלא אנשים שאני מכירה
יודעים שזאת אני, אם לא הם ממש מפגרים כי זה די ברור.) אבל אין לי כוח,בכלל ללכתוב על הרגשות שלי ועל מה שעובר לי בחיים. אין לי דחף כזה יותר.
מרגישה שאין כל כך משהו מעניין. פרטים קטנים כן, שלא מעניינים לאף אחד את התחת אז בשביל מה?
אז כשלא הייתי פה, הספקתי להיות חולה איזה שבוע, אני והחדש מדברים ומדברים ואנחנו עצלנים עצלנים ולא נפגשים. שנינו אומרים כמה אנחנו רוצים.
בכלל, וואי הוא כתב לי הודעות כאלה מלוכלכות לפני איזה יום, שנינו היינו לאבי דאבי באסמאסים. אני באמת לא יודעת כבר מה לחשוב ואני נהיית מתוסכלת
לגביו. אני מקווה שהוא לא יוותר. הוא לא מראה סימני וויתור פשוט אין לו כוח. וזה משגע. הוא לא באמת מתאמץ ולפעמים אני מרגישה שרק בא לו לזיין אותי וללכת. frankly, to tell you the truth. לא יודע כמה אני בתולה. למרות שהוא נשמע לי די בתול, אבל אם הייתם רואים תמונה שלו
הייתם חושבים שהבנאדם מזיין על ימין ועל שמאל שיש מצב שזה נכון. אני לא סומכת עליו בכלל, לא בוטחת בו, אני בטוחה שיש בנות שהוא איתן מדבר גם ולא רק איתי. (הוא מכחיש כל פעם שאני אומרת לו משהו על זה). הפאק הזה תמיד יישאר אצלי, אני לא בוטחת בבנים לא משנה מה, וזה מבאס כי זה כל הזמן לחיות בפחד, וגם הוא שהוא נראה דוגמן צמרת אז..עוד יותר.
היו לי הרבה חששות אם בכלל להכנס לזה, לא בא לי עוד מערכת יחסים כושלת, אבל בא לי לנסות לדעת איך הוא באמת. אני אוהבת שאני לא באמת יודעת דברים עליו, שכשניפגש אז הכל יהיה חדש אנחנו יודעים דברים מועטים אחד על השני ואני חושבת שזה טוב ולא כמו הקודם, שידעתי הכל עליו וזה היה מביך להסתכל עליו ולדבר איתו למרות שזאת לא הייתה הסיבה שנלחצתי אבל אחת מהסיבות, כן, פור שור.
אני כל כך מקנאה בטל בזמן האחרון. הוא גם בטוויטר, ואיזה יום אחד שהייתי אצלו כתבתי ממנו משהו סוטה כזה ( כי אני בוגרת :C ) משהו שהוא אוהב לקבל בתחת, עזבו. ואז איזה צייצן מאוד אהוב שקוראים לו סאם אבל בעצם הוא ערבי וקוראים לו סאמר ( אוי האירוניה - היה לי גם מישהו שקוראים לו סאמר והוא ערבי. מצחיקוש.) הוא כתב לו איזה תגובה על זה ומשם הם התחילו לדבר (שניהם גייזים שכחתי לציין את העובדה הדי חשובה הזאת) והם לפני איזה כמה ימים נפגשו פעם ראשונה בתל אביב ( סאמר גר בתל אביב ויש לו דירה שם והכל סבבי בבי)
הוא מכיר אותו איזה כמה ימים אחדים וכבר הם נפגשו.שזה חתיכת אומץ גם לי היה אותו. והיום הוא הולך אליו עוד פעם. וזה צובט לי בלב. מראה כמה המערכת יחסים שלי עם החדש כושלת, כמה אני לא מתקדמת לשום מקום וכמה הוא כן. כבר פעם שנייה, זה משהו. למרות שכל מה שהם עשו זה לדבר וזה די מעפן אבל בסדר, עדיין ראו אחד את השני.
כאילו, באמת? החבר הגיי שלי, שמפחד שנוגעים בו יש לו מערכת יחסים יותר טובה משלי? זה לא הוגן. כאילו זה הגורל שלי, להיות במערכת יחסים כושלת.
כל פעם שהוא מדבר עליו, או סתם מקבל ממנו אסמאס, משהו נצבט לי בלב. זה לא שאני והחדש לא מדברים, פשוט לא מתקדמים כל כך ורק חרמנים אחד על השני.
הוא אמר לפני כמה ימים איזו הערה שעדיין נחרטה לי בלב! בלב איי טל יו!.
" אני רוצה לדעת מה קורה איתך ועם החדש, לך תמיד לוקח איזה 20 שנה ואז אתם נפגשים .."
משהו כזה. ועוד שנייה אם הייתי יכולה, הייתי מרביצה לו.
כזה חסר טקט ומעצבן. הוא מת על זה שזה ככה. גם אני הייתי Rubbing in his face אם באמת היה הולך לי טוב.
כאילו זה שמחה מהולה בעצב לגביו.
זה גם פעם ראשונה שמשהו כזה קורה. אני הייתי היחידה עם המערכת יחסים. פתאום גם הוא. זה חדש לכולנו. וזה מוזר. בכלל אני לא חושבת שיש להם מושלם כי כל מה שהם עושים זה לדבר וגם לפעמים אני שומעת את השיחות וזה נשמע לי הדבר הכי משעמם בעולם אז..
עדיין, אני חייבת להוציא את זה החוצה שזה מעצבן אותי כל העניין. והוא מתלהב מכל דבר קטן שקורה אצלו, אני כבר ממזמן לא שם.
אין הכי חדש חוץ מזה, ביום שישי באתי לקיבוץ, רצינו להשתכר, גילינו פתאום שלאחד החברים יש ערק בבית הם כמו נמושות אמרו שזה ממש מגעיל ולא שתו עוד ואני שתיתי קצת יותר אבל לא רציתי להיות היחידה אז הפסקתי ואז כל הערב קצת היה מעפן. חזרתי הביתה מאוכזבת. חושבת שאני מתפשרת על הרבה דברים. שאני כל הזמן לא מרוצה, מהחיים שלי, ממני . לא משנה באיזה חברת אנשים אני , זה פשוט constant battle with myself שלא מפסיק, החיים שלי יכולים להראות מעולים בעין של אנשים אחרים אבל בפנים אצלי כלום לא בסדר. אני מפחדת שחלק גדול מהחיים שלי יהיה פשרה כי אני לא ארצה להיות לבד ולא אלך באמת אחרי הדרך שלי . כי בבית ספר אני מבריזה המון רק כדי שאני לא אהיה לבד ואני לא הכי רוצה להבריז, זה די פוגע בי בסופו של דבר.
ובכלל לגבי מסיבות, הם לא הולכים לדברים כאלה אז אני נשארת איתם, והם לא ילכו להופעה שיהיו שם מלא ילדים מהשכבה שלנו למרות שלי לא איכפת רק תמיד אין לי עם מי ללכת אז אני מתפשרת. הרגשתי רע, וזה נשאר ככה כל הסופ"ש גם כל העניין עם החדש עיצבן אותי.
והכל היה קקי קצת ואתמול היה עוד בסדר, אני פשוט מרגישה שהגענו לשלב הזה של החברות שהכל כבר אותו הדבר, ונכנסנו למין שגרה מעצבנת וגם טל מעצבן אותי ואת קונכי שאנחנו לא יודעים איך להסתדר עם זה, לפחות אני. אני מרגישה שהוא מישהו אחר וכל פעם הוא אחר לגמרי ואין לי מושג מה יכול לצאת לו מהפה.זה מסתכל אני לא מרגישה שאני מכירה אותו כי פתאום הוא אוהב את זה ושונא את זה ופתאום יש לו תגובות אחרות.אני באמת מקווה שזה יעבור יום אחד. בינתיים יש לו מצב רוח ( בגלל סאם) אבל כשלא יהיה לו, מה אז? אני באמת לא יודעת מה לעשות. אז אני פשוט מניחה לזה לקרות.
אני לא אשקר אם אגיד שאני מתגעגעת לסאמר. שלי. לפני כמה ימים ראיתי שהוא כתב משהו על נשיקה והתחלתי לבכות. אני מתגעגעת לבן אדם
לא מבחינה רומנטית מבחינה שהיה לי כיף לדבר איתו ולהיות איתו אני מתגעגעת לבן האדם הזה שעצם החיים שלו הצחיקו אותי וכל כך רציתי להיות
מישהי בחיים שלו שפתאום זה מתסכל לדעת שלא. ועצוב לי וכן אני קצת אובר, לא הייתי רוצה להיות איתו במערכת יחסים אבל כן כידידה ועכשיו אין מצב שזה יקרה.אבל זה כבר עבר לי , זאת הרגשה מאוד מאוד נסתרת שפעם ב... פתאום צצה לי.
אני מקווה שיהיה לי טוב, כי כרגע החיים שלי בסדר, אני לא עצובה אבל גם לא הכי שמחה ומאושרת, ובסדר לי. מחכה מחכה כבר שלא יהיה לי את הבית ספר הזה. בא לי כבר את הבית החדש שיהיה לנו (אם בכלל) בא לי כבר לראות את החדש ושזה יהיה מוצלח כי הפעם אני לא הכי מפחדת ושאני אהיה מרוצה. מעצמי, מהחיים שלי, בכלל.
שירים לסיום.
חברה למגמת אומנות הכירה לי את אסף אבידן שנראה לי שמעתי שיר אחד שלו וממש שנאתי אותו כי הוא נשמע כמו בת ולא אהבתי את זה עכשיו אני מאוהבת בבנאדם הזה לגמרי. בא לי ילדים ממנו. אבל אני עדיין שונאת את אותו שיר Her lies. לא משהו, סורי.
אבל יש לו 2 שירים שאני מאוד מאוד אוהבת ולא יכולה להפסיק לשמוע אותם. אז קבלו.
באיזה יום חמישי היה יום ממש ממש יפה ומלא שמש בחוץ והשתחררנו ממש מוקדם אמרנו למה שלא נלך לים? והלכנו באמצע פברואר
לים. בלי בגד ים, אפילו היינו בבגדים של חורף כאלו וצעיפים וזה אבל פשוט באנו לאיזה חצי שעה שכבנו לנו בשמיכה שלנו ודיברנו ושמענו מוזיקה
וזה היה ממש חמוד. ולקחנו כמה דיסקים לשמוע בדרך, ולאחד החברים היה את הדיסק של נשים שישים.
שאני עכשיו לא מפסיקה לשמוע אותו באוטו. (די גנבתי לו את הדיסק. כן.) ויש 2 שירים שם שלא הפסקתי לשמוע ואני מכורה אליהם אז קבלו גם אותם ואני אסיים את הפוסט הזה כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: