אז אתמול, היה יום ממש נחמד. להפתעתי. לא באתי לבית ספר, פתאום אין סיבה כל כך לבוא, הרבה מורים בטיול שנתי. הייתי צריכה לבוא רק כדי לצלם
את החברים לעבודת גמר שלי בסטודיו.
זה באמת יצא כיף בסופו של דבר. מיהרתי והייתי בלחץ בהתחלה כי לא הכי חשבתי על מה אני הולכת לצלם ואם זה ייצא טוב, אחרי זה חבר אחד פשוט הלך באמצע (טל, כצפוי) כי הוא היה צריך ללכת להסעות אבל לאאא, כשיש לו הסעה מובטחת לקיבוץ והוא יכול לעזור לי קצת כחבר, זה קצת יותר מדי בשבילו. טוב, עברתי על זה.
כלום לא התחיל לעבוד אצלינו, נראה לי שרפתי איזושהי מנורה, לא יצא שום דבר טוב עם הפלאש ואז התחלתי להלחץ ואז פתאום משום מקום הכל הסתדר והתחלנו לצלם.
התמונות יצאו ממש טוב. הייתי צריכה לצלם את אחד החברים מעשן, וגם אני הצטרפתי מדי פעם והצטלמתי. פחדתי כלכך שיריחו, שהגלאי עשן פתאום יצפצף ויעשה משהו אבל בסוף לא קרה כלום ואיכשהו עוד הצלחנו להעלים את הריח.
ואז היה לנו קצת זמן בסטודיו והתחלנו לדבר ולרכל על טל, ופשוט הוצאתי הכל, כל מה שחשבתי, מלא דברים שכתבתי באיזו טיוטה אחרי הפוסט האחרון שכתבתי כי לא יכלתי, זה נשאר לי במוח, הייתי חייבת להוציא את זה איכשהו. הרגשתי טוב עם זה.
חזרנו לקיבוץ, רצינו לערוך את התמונות ואז קראנו לטל, אם לא הוא עסוק מדי.
עכשיו התחילו כל הרגשי נחיתות. הוא התחיל לספר לנו על מה הוא עשה עם סאמי שלו אתמול כשהם נפגשו. ביום שני בלילה הוא כתב לי אסאמס : "וואו."
וכל כך לא רציתי להקשיב לחפירות שלו עליו וכל מיני כאלה כי הרגשתי ממש רע לגבי החדש ולגבי הכל ואחרי הפוסט שכתבתי, הייתי עדיין באותן רגשות.
אבל הייתי מסוקרנת אז שאלתי אותו אתמול איך היה ומה הם עשו. וturns out שהוא לא בתול יותר.
כאילו, ברצינות? אני די בטוחה שאני אהיה בתולה בת 40 ויעשו עליי סרט. הייתי בשוק, כי זאת הייתה הפגישה השנייה שלהם, הייתי בטוחה שהם התנשקו אולי עשו יותר מזה אבל לא באמת לעשות את זה. אני לא מרגישה ממש קרוב לבנאדם שאני רואה אותו בפעם השנייה אפילו שפעם קודמת הייתה לאיזה עשר שעות. אני מקנאה באנשים כאלה, שמתמסרים בקלות. פעם אחת בא לי להיות מישהי כזאת ולא לחשוב שעות על גבי שעות על כל צעד שאני עושה ואם זה נכון ולשגע לי את השכל ואז בסוף לא לעשות כלום. תמכתי בטל,בטח. אבל עדיין אני חושבת שזה לא נכון בפגישה השנייה לעשות את זה, אבל הם הומואים זה שונה ממערכת יחסים של בן ובת.
זה פשוט לא הוגן, אני מרגישה שאני מאחור. שאני עדיין הילדה הקטנה הזאת שמובכת ע"י סקס. והלוואי ולא, והייתי מתבגרת כבר.אני פשוט לא יכולה אפילו לדמיין אותי עושה דבר כזה. ולא יודעת, כל העסק הזה מוזר. אני באמת ובתמים חושבת שאני לא אמצא מישהו (אולי רק עוד שנה) שבאמת ייקח את הזמן איתי ובאמת יחכה לי, ובאמת יבין, ולא ילחץ כי זה סיוט. אני בנאדם כל כך פאקד אפ.
אתמול חשבתי כמה זה לא הוגן, היום אני נותנת לזמן לעשות את שלו. ויהיה כבר מה שיהיה. אם אני אלחץ ואגיד זה לא הוגן אהה!! זה לא יעזור לי.
אבל כן, זה מתסכל שהחבר הגיי שלי שמפחד שנוגעים בו עשה את זה לפניי. זה כזה אירוני ולא כיפי אבל אני יעבור את זה כמו גדולה. יש מלא אנשים שהם בגיל שלי ולא הייתה להם נשיקה ראשונה אפילו אז..
אחרי זה הלכנו לעיר, לאכול בקפהקפה כמו תמיד. התגעגעתי להיות שם. פתאום הרגשתי שחזרנו לקודם, כאילו כל מה שכתבתי עליו נעלם. כי באמת טל חזר להיות הטל שאני מכירה ואוהבת והיה לי ממש כיף ומצחיק.
היום לא הייתה לי סיבה לבוא לבית ספר. קראתי קצת מהספר "לאכול, להתפלל, לאהוב" אחרי פרק על נפשות תאומות ועל למצוא את האלוהים שבך וכל מיני דברים רוחניקים כאלה. פשוט הרגשתי מאוד שלווה.ופתאום היה לי ממש מצב רוח טוב, שמעתי מלא מוזיקה טובה.
נחתי לי. לא מתלוננת.
אני באמת לא יודעת מה לחשוב לגבי החדש. כי עכשיו אני חושבת שאין לנו סיבה להפגש. אני לא הכי בטוחה שבא לי, נהייתי עצלנית ומפוחדת
ביום שני הוא הלך לפגוש ידידה שלו בהרצליה. וזה הפריע לי. אי אפשר להגיד שלא. אם זאת הייתה מישהי בעיר שלו ,סבבה אבל לקחת אוטובוס עד להרצליה ולהגיע רק כדי לפגוש ידידה, זה נשמע לי ממש חשוד. לא נראה לי שהלך משהו בינו לבינה , ראיתי תמונה שלה והיא ממש מכוערת. יותר ממני.
תודה לאל. כתבתי לו אפילו " בלי שטויות יא חרמן מטומטם, ואני גם די בטוחה שהיא מכוערת" . וצדקתי. איי ווין!.
אבל כרגע, אני לא רואה שיש משהו להלחם עליו, כי שנינו לא יכולים להיות בבתים אחד של השני, ולא בא לי להיות בתקופה של לבוא לעיר להפגש לשעה שעתיים של מזמוזים בעיקר, וזהו. זה לא מערכת יחסים אמיתית. אבל אולי כדאי לי רק לנסות. פשוט אין לי כבר כוח. אבד לי. ולא נראה לי שהכי איכפת לו כי יש לו תור של בנות שמחכות שהוא יזיין אותן. אז ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: