החיים שלי הם לא טלנובלה..

הגעתי למסקנה שאני סה"כ בת 14.

אין לי למה להיות מבולבלת ואין לי למה להיות עצובה.

אני כ"כ צעירה. שיותר מחצי חיים לפני!

אותה בת "שהתאהבתי" בה כנראה היתה טעות. היה בילבול או סתם שטות של לילה.

כנראה שמרוב בילבול הרגשתי שאני מתאהבת בה ואני אני לא.

אותו בן שנדלקתי עליו זה הולך ומתגבר.

אני כול היום וכול הזמן חושבת עליו ומדברת עליו.

אתמול הוא נסע לטיול ויום חמישי או שישי הוא חוזר וכבר מאתמול אני מתגעגעת אליו שבאלי לשבור מישהו XD

אני כ"כ מאושרת שתאהבתי במישהו.

לא האמנתי שזה יקרה (:

או לפחות בשנה הזו...

למרות שיש לו חברה דיברתי אותו ושומעים שזה לא הולך להימשך הרבה זמן.

מכיוון שהוא רק מחבב אותה.

וזה סוגשל רק נסיון.

אני מקווה שהכול ימשיך טוב ואני מקווה לא לפתח יותר מידי ציפיות.

פגשתי אותו רק פעם אחת במציאות, וזה היה רק לדקה. (משמה הכרתי אותו.)

ואז מצאתי את הפייסבוק שלו. התחלנו לדבר.

וזה זרם למסן ולשיחות במקרופון ועכשיו לשנינו יש את המספרי פלאפון אחד של השני.

ואנחנו מדברים שעות על גבי שעות כול יום.

(נראהלי אנחנו מדברים יותר משהוא מדבר עם חברה שלו XD בתאכלס מה אכפת לי)

אולי בקרוב הוא בא לביקור בעיר שלי וניפגש קצת ונהיה איתו (:

אני מקווה שהוא לא יתאכזב ממני.

(כי כמו שאמרתי הוא ראה אותי רק דקה ואולי הוא לא זוכר איך אני נראת)

ואני נראת אל משהו =_=

אולי ישלי פנים אחלה ועיינים מהממות אבל הגוף שלי S:

זוועה.

דבת עולם.

אני מקווה שהוא כזה שאכפת לו בעיקר באופי ולא מיופי.

כי אם כן. הוא באמת מושלם!

הוא חתיך,חמוד,ישלנו מלא נושאים משותפים.

אני מקווה שיהיה טוב (:

3> אנונימית.