נשים כמוני פעם היו שורפים על המוקד.

כבר המון זמן שהנושא הזה מהדהד בי,

כל פעם שרציתי לכתוב עליו דחיתי אותו עוד קצת כאילו רציתי לבחון את עצמי שוב פעם לבדוק שזה אכן נכון.

רציתי לבדוק שהלב שלי לא מפרפר שוב כשאני רואה את השם שלו על הצג שלא רועדות לי הידיים כשאני עונה לו לטלפון, שהקול שלי יציב כשאנחנו מדברים שאני לא מסמיקה ושלא כואב לי לראות אותו עם החברה שלו, שהלב שלי לא נשבר מחדש כל פעם שהוא מגלה חיבה כלפיה והכי היה חשוב לי לוודא שאני לא נופלת למשחקים שלו גם כשהוא מחמיא לי ומראה עד כמה אני עדיין מעוררת בו משהו, גם כשהוא מראה שהוא עדיין רוצה אותי.

אבל אני הרבה אחרי זה, אני התגברתי, התבגרתי הפנמתי וכן גם הצטערתי לשניות אחדות, והכי מדהים בכל זה שמעולם לא חשבתי שזה יגמר וזאת תהיה התגובה שלי. קרו המון דברים שגרמו לי להבין עד כמה טיפשי זה היה ובזוי ועלוב ונבגד עד כמה פגעתי באישה אחרת שלא יודעת דבר על קיומי, כמה קרוב היינו צריכים להגיע ממש שניה מגילוי הדבר כדי להפנים שזה לא בשבילי שמגיע לי יותר, הרבה יותר.

שאני לא רוצה אותו בעצם שהוא היה סתם גחמה ואולי לא הוא באמת עורר בי משהו ראשוני כזה, הוא הרס בי חלק מהתמימות אך מילא אותי בעוד הרבה. המון התלבטויות עברו לי בראש עד שהחלטתי למחוק את הצלצול המיוחד שלו שהיה מקפיץ לי את הלב ובסוף מחקתי עברתי הלאה ומעולם אבל מעולם לא חשבתי שפתאום כשאחליט לוותר על זה שאבין שאין שום טעם ושכלום לא יצא מזה, מעולם לא חשבתי שארגיש כל כך חופשיה שהרגשת השחרור הזאת תציף לי את הלב כאילו כל החומות שלי נפלו והרגשתי שוב פנויה לחיות בלי מחשות אבודות על גבר שלעולם לא יהיה שלי.

עבר יותר מידי זמן כדי שאבחין שהוא לא הגבר שהייתי רוצה בחיי, ופתאום אני מוצאת את עצמי מחייכת ממש כמו בפעם הראשונה לפני שהוא נכנס לחיי והפך שם משהו עכשיו כזה עבר כשהתגברתי אני מרגישה הרבה יותר טוב בניגוד למה שחשבתי כל הזמן, שאסבול ושישבר לי הלב.

אולי לבחור המקסים והמיוחד שנכנס לחיי בתקופה האחרונה יש חלק בדבר אך אני לא רוצה לדבר עליו, עדיין לא.

פתאום עכשיו הרגשת נוסטלגיה מציפה אותי אני עדיין מרגישה את הבטן שלי מדברת במילים של פעם כשני שומעת את השיר שלו אבל בניגוד לחששות ואי הוודאות שהיו אז עכשיו אני מוצפת בשמחה ובחיוכים מול צג המחשב כי אני כבר לא מוכנה לתת לו את כל כולי ולא לדרוש דבר ואני גם לא רוצה שהוא יהיה כאן מחר, הוא תמיד ישאר בתור הגבר המקסים שעזר לי המון בחיי ושהתקרבנו עד שהרגשתי שזה מספיק לי.

כבר לא כואבת את זה וכבר לא צורב לי הלב הוא החלים עכשיו הוא בריא לגמרי. לקח לי זמן להבין שאהבה לא הייתה שם אבל רגשות עזים היו...והוא לא יהנה מהם יותר.

פתאום אני מקשיבה לליבי ומבינה שהלב שלי כל הזמן צעק לי לא איתו ואני לא הקשבתי, לשמחתי הלב שלי לא נשבר ואני לא רוצה להישאר איתו זה לא בשבילי ומגיע לי יותר אני בטוחה בזה היום.

הייתי צריכה להגיע לנקודה הכי שפלה שלי כדי להתעצם. כמה אדיר זה.

אי אפשר לתאר במילים את ההרגשה שמציפה אותי את הטעם הטוב שנשאר מכל זה, טוב שזה נגמר כי אם זה לא מהנשמה אז מוטב שלא יהיה בכלל וסוף סוף זה מרגיש לי נכון וסוף סוף אני יכולה לישון

ולהנות מזה.

כמה טוב לי היום להסתכל על העבר בחיוך ולדעת שיצאתי מזה גדולה מהחיים שגדלתי והתעצמתי מזה, שהבנתי והפנמתי, שהתנסתי וגיליתי, כמה טוב ריבונו של עולם שעכשיו הכל נגמר

וטוב לי...טוב!

ובנימה זאת נפתח שבוע חדש ומלא בהצלחות בעזרת ה'...לילה טוב ושבוע מוצלח!

My Soul.