נשים כמוני פעם היו שורפים על המוקד.

אז מה עושים כשנהרג לך חבר?

החיים מלמדים אותנו הכל והדבר היחיד שהם לא מלמדים זה איך להתמודד עם הכאב, עם השכול,

עם הצער שאוחז לך את הלב במלקחיים לוהטות וצורב לך את הנשמה, שורף את כל כלי הדם שאט אט הופכים לפיח שחור

את הכל הם שורפים;

את החיים שחיית לפני, את הטוב שהיה בך, את הסבלנות, את המשמעות, הם שורפים את הטעם לחיים, את רגעי האושר הקטנים

אלה שהצלחנו לחיות אי שם בחיים אחרים.

אז מה עושים כשנהרג לך חבר?

אף אחד מעולם לא לימד אותי איך מתמודדים עם זה,

אף אחד לא לימד אותי איך שוכחים את כל מה שהוא היה, אף אחד לא לימד אותי איך עוצרים את הדמעות שמציפות את הימים והלילות.

אף אחד לא לימד אותי איך מפסיקים להצטער על כל מה שלא הספקתי לומר,

לא לימדו אותי איך מפסיקים את רגשות האשם על הבטחות שהבטחתי ומעולם לא קיימתי,

אף אחד לא לימד אותי איך חיים אחרי שמישהו מת לי.

אז מה עושים כשנהרג לך חבר?

מה עושים, מה עושים?

בוכים.

זה הכל. פשוט בוכים.

שומעים כל היום שירים שמזכירים אותו, חושבים עליו כל היום וכל הלילה.

מסתכלים בתמונות ובסרטונים שלו ואז בוכים וצוחקים לחלופין, כי אי אפשר להיזכר בו בלי לצחוק.

אז הולכים לבית שלו ומבקרים את ההורים שלו.

אז כותבים עליו ומנסים גם להלחין ולמצוא מישהו שישיר כי לא כולנו מוכשרים כמוהו.

מה עושים? מפסיקים את החיים לכמה רגעים ואז מבקשים ממנו שיתן לנו כוח להמשיך לחיות

והוא, הוא נותן גם אם הוא לא כאן, הוא נותן לנו כוח ואנחנו ממשיכים וצועדים עוד צעד לחיים חדשים שבהם הוא כבר איננו.

חיים כמו רובוטים, משאירים את הכאב אי שם בפנים ופשוט חיים, חיים-מתים.

אז מה עושים כשנהרג לך חבר?

אין לי תשובה, ואני מניחה שלאף אחד גם לעולם לא תהיה.

כי נהרג לי חבר, פאק. נהרג לי חבר!

וזה בכלל לא הזמן שלו אם תשאלו אותי....

אדם חכם כתב פעם "לכאב אין שנת בצורת" הזמן זה שכולם אומרים שמרפא הכל, את הכאב הזה הוא לעולם לא יצליח להכהות, הוא לעולם לא יצליח לרפא, להעלים, למחוק.

עקבות הזמן לא יכסו את כל מה שהוא היה, הם לא יעטפו בטוב את כל הכאב שחי אצלי בלב כבר במשך שלושה שבועות {בדיוק היום}

הם לא יגשימו את כל החלומות שהוא לעולם לא יגשים, הם לא יראו לי שוב את החיוך שלו ולא ישמיעו לי שוב את הקול שלו.

דבר אחד הזמן כן יוכל לעשות כדי להקל על הכאב, יום אחד גם הזמן שלי כמו של כולנו יגמר בעולם הזה, ואז אני אפגוש אותו.

יום אחד עוד ניפגש, בסוף הדרך כשלזמן כבר לא תהיה משמעות וכל המתים יחזרו לחיות.

ואז חבר, אתה שנהרגת לי, תחזור אליי...