הבועה בה אני חיה

מצאתי כותרת..

זה מעצבן, זה מעצבן אותי ומלחיץ כל המבחנים,

בוחן פה ובוחן שם ופתאום יש לי טונות של מבחנים לחרוש..

זה מעצבן שאחרי כל החרישה הזאת,

ואחרי ששרפתי ת'תחת שלי מה שיוצא לי

זה 85 מסריח.זה מעצבן.

מעצבן אותי- שכן יש לי מלא חברות שאני אוהבת,

אבל אין לי חברה אמיתית, שהייתה לי והיא חסרה לי עכשיו,

זה מעצבן אותי לראות כל בוקר את אותן הפרצופים שחלמתי לא לראות

בחטיבה- כשהייתי עוד ביסודי ועכשיו הן בכיתה שלי.

והכי מעצבן זה שכל מה שכתבתי קורה בבת אחת- בבום!

ואני לא הייתי מוכנה לזה.

עכשיו אני מוכנה למה כל הזמן אמא אמרה לי שעדיף להיות ילד קטן ותמים מאשר גדול ואחראי

כל הזמן חשבתי שזה סתם שטויות, עכשיו אני מבינה למה היא התכוונה.

אוףף זה מעצבןןןןןןןןןן כל כך

אני רוצה לחזור אחרוה ולשנות הכול!!

את כל הסדר של החיים

ולדאוג שאני אוולד עכשיו חחח

ואז אני אהיה ילדה קטנה, וחמודה, ותמימה

שאין לה דאגות ומבחנים לחרוש,

ויש לה חברות טובות

ולא פרחות,

וגם לא סתם חברות לקישוט- נחמדות

אלא אמיתיות..

זה מה שהיה לי פעם,

ואין עכשיו- לצערי.

ביי