כשהיינו ביחד בסוף הקשר כבר בקושי התייחסת אלי, לא התעניינת בשום פרט בחיים שלי מהרמה הבסיסית ביותר של "למה את מתחפשת בפורים", דרך "איך הלך במבחן" וכלה בדברים יותר קריטיים כמו לשאול מה שלום סבא שלי שמאושפז בבית חולים כבר חודשיים.
הרגשתי חרא ובפעם הראשונה בכל הקשר הזה מתוך ארבע פרידות (גם משהו שאמור להדליק נורה אדומה, יופי נועה?) אני זו ששמה את הסוף כי מבירור קצר שערכתי איתך אמרת שאתה לא באמת יודע אם אתה שלם עם הקשר, אז ידעתי יפה מאוד לומר תודה ושלום היה נעים היה נחמד אבל מיצית אז זהו.
אתה צריך להבין כמה הרגשתי לא רצויה אם הצלחתי לאזור מספיק אומץ לעשות את זה. אתה מכיר אותי. אתה יודע שהדברים האלה כמעט בלתי אפשריים בשבילי.
ועכשיו פתאום
יום אחרי כבר שלחת הודעה עם תודה שהיה מדהים ושאתה אוהב אותי ותודה על הכל ושאני מדהימה ויפה וחכמה ומוכשרת, דברים שלא אמרת לי אלוהים יודע כמה זמן לפני שנפרדנו, בקושי להוציא "אני אוהב אותך" היית מסוגל.
ועכשיו כולך נשמע כמו איזה זמר מזרחי אומלל עם הרמיזות שלך על זה שהיית רוצה לחזור אבל אתה יודע שאני לא רוצה ושהיה לי חרא ושסתם נפגעתי כל הזמן
אז יאללה בחור
תפוס את עצמך בידיים, אל תהיה סמרטוט, אל תתמסכן ואל תוציא את עצמך קורבן
לא היית שלם עם הקשר, בקטע שאפילו הרגשת משהו למישהי אחרת!!, אל תסתכל עליו במבט לאחור באיזה נוסטלגיה מתפנקת על דברים שכבר לא היו שם
זה לא עבד ושנינו יודעים את זה
ושנינו יודעים שעמדת לסיים את זה בעצמך, פשוט לא היית לגמרי שלם עם ההחלטה, אז עשיתי אותה בשביל שנינו
ואני לא מתחרטת כי אני אדם חופשי מאז
עדיין אוהבת אותך יותר מהכל, זה ברור
חושבת עליך כל לילה
אבל אדם חופשי והרבה יותר מאושר
וכבר לא חושבת עליך כל שנייה פנויה ביום
אדם עם יותר מקום בלב כדי להכיל אחרים כמו שהייתי עושה פעם
אני יודעת שאם הייתי איתך עכשיו בחיים לא הייתי מסוגלת לספק לחבר הכי טוב שלי את התמיכה שהוא כל כך מאוד נורא צריך עכשיו.
יותר טוב לך בלעדיי, גם אם עכשיו אתה בוחר להסתכל אחורה על הקשר בראייה חיובית ומתוקה כזאת זה כבר ל א היה שם, לא משנה איך תהפוך את זה, וכנראה שגם לי יותר טוב בלעדייך, והקשר הזה מיצה את עצמו כנראה שהרבה לפני שהצלחנו להבין את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Chubby.