מכירים את הפרסומת נביעות? אז זה נכתב בידיוק על הקטנטונת הזו סנדוויצ'ית מיוחדת ומהממת שלי. ילדה יפה אחות קטנה לראשונה
מעיין נולדה בידיוק 4 שנים אחרי ליאם היא יצאה מהבטן אחרי שחיכינו לה כל כך. יפה ומלאת שאלות כן כן כבר שיצאה ראינו שהיא רוצה לדעת
הכל כשהתחילה לחקור את הסביבה אותנו ואת עצמה הבינה שהיא יכולה לעשות בלונים עם רוק. בעזרת קיפול מיוחד של הלשון הצליחה להעסיק את עצמה שעות על גבי שעות בתוך מפעל עצמי של בלונים. לנו אמא ואבא היא הביאה איתה אושר והרבה כיף לגדולה לעומת זאת היה קצת יותר קשה.. כן כן נסיכות מתקשות להתמודד עם תחרות.. ועוד איזה תחרות זה לא כוחות, ילדה בת 4 גדולה מדברת הולכת שרה בוכה צועקת אוכלת וכל זה לבד. מול חבילה קטנה עם טיטול מצחין שכל מה שצריך כדי להוציא מאיתנו קריאות התפעלות היה לחייך קצת.. (ולעשות בלונים) ושלא לדבר על הבלעדיות שנגזלה איפה שכחתם אותי... היא נעמדה עם עיניים גדולות ומלאות בדמעות.. התינוקת הזו טיפשה.. תחזירו אותה לבית חולים.. ולא רוצה אחות קטנה (עדיף חתול) ועוד כמה פנינים שיצאו בעת מצוקה רבה (ומוגזמת יש לומר) בסוף זה התחבר בזכות אצבע.. כן היא הבינה שאם מקרבים את האצבע לשפתיים של הקטנה היא מתחילה למצוץ אותה... ומשם התחיל קשר מופלא ומורכב שאין כמותו יש ימים שהן פשוט מאוהבות אחת בשנייה, יש ימים שהגדולה עדיין בעניין של להחזיר אותה לבית חולים.. ויש ימים ואלה הימים הכי מיוחדים יש ימים שהן פשוט שם אחת בשביל השנייה, אז נכון שבנתיים נולדה צלע שלישית והתחרות בין הקטנות על הגדולה היא פשוט משהו מתמשך המנוצל היטב ע"י הראשונית, אבל כשאני רואה אותן אני יודעת שגם אם אני או החצי לא נהיה בסביבה, הן תמיד יהיו שם אחת לשנייה וכלום אבל כלום לא יוכל לשבור את המשולש הפרטי שלי כל עוד הן ביחד אני יודעת שיהיו בסדר.
בפעם הבאה שאקפוץ אשמח לספר (ואם בטח תשמחו ביותר לקרוא) על התענוג הגדול של להיות בהריון שלישי עם תינוקת בת 4 חודשים בבית
(אני צוחקת אל תתלהבו) תענוג זה בטח לא .. תבואו יש קפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
