המילים הפשוטות,
התפילות ,
הבקשות,
המכתבים שעלו באש ליד קברך .
כתבתי , דיברתי , סיפרתי
תמיד הקשבת
איי שם בעולם האחר הזה .
המרחק בינך לבין האדמה הזאת,
לחיים האלה ,
התרחק עוד ועוד.
והנה אני כאן ,
שוב לא ליד קברך ,
שוב הפחד שמציף אותי לראות באמת
שאתה לא כאן .
הזיכרונות שעולים בי
מציפים את ליבי
ומבקשים סליחה ,
סליחה על הימים ההם
שלא נתתי לך את מלוא הזמן.
ואפילו כיום ,
איני עולה לקברך ,
איני רוצה לזכור אותך כך,
קבור בתוך האדמה הקרה הזאת,
לכן אני מצטערת .
אז סבא שלי יקר ,
למרות שעברו כלכך הרבה שנים,
הגעגוע לא נע ולא זע מתוך ליבי .
והזמן אינו מרפא את הפצעים ,
רק מחטא אותם .
ואיי שם בתוך ליבי הפועם ,
שם אתה חיי לעולם ועד.
אילנית..