כבר כמה שבועות
הדף מונח על השולחן
עם כתם דיו שציפה להפוך למילה.
והראש התרכז, התמקד בלב,
ניסה לשמוע תחושותיו,
אך ליבי שתק לא יכל לדבר;
וניסיתי לכתוב לך ,
לנסות להביע מה שבתוכי קיים .
לו ידעתי מאיפה להתחיל ,
להיכן להמשיך
ואיפה בכלל לעצור?
הרי זה לא עוד סוף או אכזבה ,
זהו רק אושר מתמשך
ולהביע אושר קשה כלכך .
אז כבר כמה שבועות
העט מוכן להביע את הרגשות
שלא ניתן לומר ,
כי אותן רגשות חזקות כלכך ,
לא מוכנות להכתב .
כבר כמה שבועות
כתובה מילה אחת ,
המורכבת מכל אותן הרגשות .
מילה אחת שממלאת אותי בחום בכל יום,
מילה אחת שלא ניתן לתאר במילים ,
מילה שמורכבת מכלכך הרבה דברים ,
מילה אחת שנקראת אהבה.